ראיון בנושא פרסום התרגום לספרו של קרל פולני "התמורה הגדולה" – פודקאסט "המרקרים" של גיא רולניק וענת ג'ורג'י (24.12.2020)
קישור לפודקאסט
סאגת ״פוקס״ היא קריאת ההשכמה לאליטות (גרסה לא ערוכה) (פורסם ב-The Marker, 30.7.2020)
הסאגה האחרונה סביב חברת "פוקס" – חלוקת דיבידנד נדיב בעיצומו של משבר הקורונה לאחר שהובילה מאבק מוצלח לקבלת מענק מדינתי למניעת פיטורין – איננה רק עניין למדורי הכלכלה. היא מדגימה מה קורה כאשר נורמה משפטית וחברתית – ראיית בעלי המניות כגורם החשוב ביותר בתאגיד – מיובאת ומאומצת ללא הבחנה. בזעיר אנפין, מדובר בביטוי לתפיסות כלכליות-חברתיות המושלות בכיפה בארבעת העשורים האחרונים, ומחלחלות לכל תחום בחיינו – מתכנון ערים ועד מערכת החינוך. אכן, כוח השכנוע שלתפיסות אלו הוא רב, בעיקר על רקע…
בזכות המסורתיות: למצוא את הטוב המשותף (פורסם במוסף השנתי של The Marker, 30.12.2018)
כשהיינו נוסעים לשישי-שבת לסבא וסבתא, באשדוד של שנות ה-80, חיכינו בציפייה לטקסים הקבועים: הצפייה המשותפת בסרט הערבי, הקידוש וסעודת השבת, התפילה בבית הכנסת בשבת בבוקר, ההליכה לחוף הים הסואן, טקס ההבדלה… המסורתיות המזרחית הזו, שבדרך כזו או אחרת, שותפים לה מרבית המזרחים בישראל, היא לכאורה פרדוקסלית: הדתיים בזים לה בגין בינוניותה הדתית, אך גם החילונים בזים לה בגין, ובכן, בינוניותה הדתית ("מנשקי הקמעות"). אלא שלמי שכמוני גדל לתוכה, היא נדמתה תמיד כעמדה המתאימה ביותר להתמודדות עם הסתירות האינהרנטיות לקיום האנושי…
משנים את העולם באמצעות השקעות אחראיות (התפרסם ב-The Marker, 16.10.17)
הממונה על הביטוח, שוק ההון והחיסכון, דורית סלינגר, פירסמה בתחילת ספטמבר טיוטת הנחיה חשובה: על פי המוצע, משקיעים מוסדיים יוכפפו למדיניות "אמץ או גלה" ביחס לשאלה האם מדיניות ההשקעה שלהם כוללת התייחסות להשקעות אחראיות. הצעד של סלינגר אינו בגדר גחמה, כפי שניתן היה אולי להתרשם מקריאת כתבתו של אסא ששון ב–TheMarker, ("מה חשוב יותר בחיסכון הפנסיוני — ערכים או תשואה?", 26.9). שורשיה של ההשקעה האחראית מצויים בקהילות נוצריות כמו הקווייקרים והמתודיסטים, שהטילו כבר במאה ה–18 מגבלות שונות על השקעה (למשל,…
הפרטת מבחני הנהיגה לא תשפר את הבטיחות בדרכים (פורסם ב-The Marker, 7.12.16)
באחרונה דחה בג"ץ את העתירה נגד הפרטת מבחני הנהיגה. בפסק דינה כתבה השופטת אסתר חיות כי מאפייני המכרז שניסח משרד התחבורה מותירים את האחריות ויכולת הפיקוח בידי המשרד, ובנוסף מפחיתים את ההיבטים השלטוניים שבפעילות הבוחן: מערכת ממוחשבת משבצת את הבוחנים והנבחנים ובוחרת את מסלול הנסיעה; כלי הרכב יצוידו במצלמות ובמערכת GPS לתיעוד הבחינות; ומערכת ממוחשבת, ולא הבוחן, היא שתקבע את הזכאות לרישיון נהיגה לפי קריטריונים שקבע המשרד. בנסיבות אלה, קבעה השופטת חיות, אין מדובר בהפרטה אסורה, אלא בהסתייעות מותרת בגורם…
תנו לממשלה לנהל (פורסם ב-The Marker, 28.9.16)
מירב ארלוזורוב חשפה באחרונה (TheMarker, 8 בספטמבר) את הדו"ח הממשלתי החדש ל"טיוב אופן אספקת השירותים החברתיים הניתנים במיקור חוץ". הדו"ח מצביע על הכשלים בתהליכי המכרזים הממשלתיים, וכן על הליקויים העמוקים בפיקוח על השירותים המופרטים. אכן, כפי שכותבת ארלוזורוב, זהו דו"ח חשוב ביותר שבוחן לראשונה את יישומה של מדיניות הפרטתם של השירותים החברתיים, שאותה מובילות כל ממשלות ישראל בעשורים האחרונים. על כך ניתן לומר – מוטב מאוחר מאשר לעולם לא. ראוי לקוות כי המלצות הדו"ח לתיקון הליקויים ייושמו, ובפרט בקביעת אמות…
המאבק בתאונות עבודה בבניין נמצא בידי הבנקים (ביחד עם אדר גרין וגלית צברי, פורסם ב-The Marker, 22.5.2016)
ריבוי התאונות הקשות והקטלניות בענף הבנייה עלה באחרונה למודעות הציבורית בישראל, הרבה בזכות פועלה של "הקואליציה למאבק בתאונות הבניין" ובזכות כלי תקשורת, שהחלו לסקר את התחום ואינם מרפים מן העניין. הקואליציה וכלי התקשורת מתרכזים, ובצדק, בשאלת הפיקוח והאכיפה של החוק ובמקומם של פקחי משרד הכלכלה שעובדים בתת־תקינה משוועת ובלי אמצעים; של המשטרה, שחסרה בה מודעות למאפיינים המיוחדים של אתרי התאונות האלה; של הפרקליטות, שממעיטה להגיש כתבי אישום; ושל בתי המשפט, שבמקרים הנדירים שמגיעים לדיון מסתפקים בקנסות קלים. ואולם יש זווית…
קידום השלום ינמיך את להבות החרם (פורסם ב-26.7.2015, The Marker)
הדיון הציבורי שהתעורר בשבועות האחרונים בשאלת החרם על ישראל, הוא חלק מסוגיה מדינית וכלכלית אסטרטגית, שעשויה ללוות אותנו לא מעט בשנים הקרובות. בדומה לתחומים אחרים, גם בעניין זה קיימת נטייה לבחון את הדברים אך ורק בעיניים ישראליות, מבלי לראות את התמונה הרחבה שאנחנו רק חלק ממנה. אין ספק, חלק מיוזמי החרם מחזיקים בעמדות אנטי־ישראליות, ולעתים אף אנטישמיות. עם זאת, כדי להבין את תופעת החרם הכלכלי וכיצד להתמודד עמה, חשוב להכיר את ההקשר הרחב יותר של השינוי בציפיות החברתיות מתאגידים ואת…
אחריות תאגידית זה גם לא לסייע בהעלמת מס (פורסם ב-24.11.14, The Marker)
הקנסות העצומים, יותר מ–2 מיליארד שקל, שצפוי בנק לאומי לשלם בארה"ב בגין סיועו לאזרחים אמריקאים לחמוק מתשלומי מס, עוררו זעם ציבורי עצום. הזעם אינו נובע רק מעצם ההתנהגות הבעייתית של בנק גדול, אלא גם מהעובדה כי נושאי המשרה האחראים לכישלון האדיר הזה, ובראשם המנכ"לית לשעבר גליה מאור, לא ייפגעו ממנו בשל הכיסוי הביטוחי ששולם עבורם; וכן מכך שאת הקנס ישלם בפועל הציבור הרחב באמצעות כספי הפנסיה שלו. התבוננות נוספת בפרשה זו — כמו גם בקנס שמסתמן שיוטל בארה"ב על בנק…
דלק וכיל הם לא אדוני המשק (פורסם ב-The Marker, 2.11.14)
פרסום מסקנות ועדת ששינסקי 2 בנוגע לתמלוגים מאוצרות הטבע, שמהם עולה כי כיל הצליחה לרככן לטובתה באופן משמעותי, וחשיפת הפרוטוקולים שהעידו על העמדה האדנותית של ראשי דלק ונובל אנרג'י כלפי הרשות להגבלים עסקיים – הם ביטוי מזוקק למה שמכונה בספרות "עוצמה תאגידית". התמודדות עם העמדה הבעייתית הזאת יכולה להיעשות הן באמצעות חיזוק הכוחות שמהווים משקל־נגד לבעלי ההון והן באמצעות הגברת השקיפות. התפישה המקובלת במחוזותינו היא שהכרעה בעניינים חברתיים וערכיים בדמוקרטיה מסורה לפוליטיקאים, ולא לאנשי עסקים. הפוליטיקה נתפשת כתחום שבו האינטרסים…