Browsed by
תגית: שחרית

#אחריות (פייסבוק שחרית, דצמבר 2019)

#אחריות (פייסבוק שחרית, דצמבר 2019)

קל להטיל על בנימין נתניהו את האחריות לגרירתה של ישראל למערכת בחירות שלישית תוך פחות משנה. כך סבור מרבית הציבור וכך גם הדעת נותנת בנסיבות שנוצרו, עם הגשתו של כתב אישום חמור בידי היועץ המשפטי לממשלה. אלא שגם לנו, אזרחי ואזרחיות ישראל, יש אחריות רבה למצב שנוצר. החידלון והשיתוק שאחזו בנו לנוכח המשבר הפוליטי (שהוא מעורר בחילה, אין ספק) גורמים לנו לבהות בתדהמה איש-איש במסכו, ומלבד כמה הפגנות דלות משתתפים – פשוט לא לעשות כלום. אפשר כמובן לטעון, ברוח התפיסות…

Read More Read More

#מנדט (פייסבוק שחרית, נובמבר 2019)

#מנדט (פייסבוק שחרית, נובמבר 2019)

המנדט של בני גנץ להרכבת הממשלה עתיד לפוג ביום רביעי בחצות, ובינתיים נדמה כי הוא עתיד ללכת בדרכו של בנימין נתניהו ולהודיע לנשיא כי לא עלה בידו להרכיב ממשלה. אם מוסיפים לכך את שני כשלונותיו הקודמים של נתניהו בעקבות הבחירות באפריל (בטרם סירב למעשה להחזיר את המנדט והוביל לעריכתן של בחירות נוספות), קל להגיע למסקנה שישראל ניצבת בפני משבר פוליטי חסר-תקדים: המדינה מתנהלת מזה שנה ללא תקציב, פרוייקטים ורפורמות תקועים, מערכת הבריאות במשבר עמוק והתחום היחיד שבו השלטון פועל במרץ…

Read More Read More

על פוליטיקה של טוב משותף (התפרסם ב-Mako 24.10.2019)

על פוליטיקה של טוב משותף (התפרסם ב-Mako 24.10.2019)

המבוי הסתום הפוליטי המתסכל שבו נתונה הפוליטיקה הישראלית אינו נובע רק ממשחקי כוח קואליציוניים. הדומיננטיות הגוברת של הרשתות החברתיות בשנים האחרונות מובילה את הדיון הציבורי, את מרבית השיח הפוליטי ואף את עיצוב המדיניות הציבורית, להתבוסס בויכוח בלתי פוסק על סמלים. ויכוח זה מקבל ביטוי בשלל אופנים – התבטאויות או מעשים, פרובוקציות או סרטונים. הביטוי הבולט לכך הוא חוק הלאום שהצית תבערה של ממש בשדה הוויכוח הפוליטי, על אף שמשמעותו העיקרית הייתה ללא ספק סימבולית. סמלים הם עניין חשוב בדמוקרטיה, ובפרט…

Read More Read More

#אחדות (פייסבוק שחרית, אוקטובר 2019)

#אחדות (פייסבוק שחרית, אוקטובר 2019)

המאבק שמובילים איימן עודה ושאר חברי הרשימה המשותפת למען מיגור האלימות במגזר הערבי הוא דוגמא מרעננת לעיסוק בפוליטיקה של מהויות. במקום העיסוק המקובל בפוליטיקה של סמלים – האם להוסיף בית נוסף ל"התקווה"? מהי משמעות "יהודיותה" של ישראל? האם כל השילוט צריך להיות גם בערבית? – עיסוק שמוביל לחידוד עמדות ולהקצנת השיח בלי לחולל שינוי אמיתי בחיי היומיום של האזרחים הערבים, המאבק הנוכחי, שצומח מתוך מחאה אזרחית מרשימה, מסמן מטרות ויעדים, תובע שינוי סדרי עדיפויות תקציביים ומציע מתווים שונים לפעולה. אם…

Read More Read More

#בחירות (פייסבוק שחרית, ספטמבר 2019)

#בחירות (פייסבוק שחרית, ספטמבר 2019)

יש לי בני משפחה רבים בצרפת. משיחותיי עימם אני לומד דברים מדאיגים על מצבם הנוכחי של היהודים שם, על האנטישמיות (הלא תמיד סמויה) המבעבעת ובכלל על העתיד הסבוך והלא ברור של יחסיה של צרפת עם מיעוטיה, היהודים אך גם המוסלמים. אם בכל זאת יש נקודות אור בדבריהם, הן קשורות על פי רוב לישראל שמעוררת אצלם תחושות גאווה עמוקות, גם אם הם אינם מסכימים תמיד עם מעשיה. היחס הזה, שהוא יסוד מוסד בזהותם, הוא הבסיס לסולידריות היהודית העתיקה של "כל ישראל…

Read More Read More

#הצבעה (פייסבוק שחרית, אוגוסט 2019)

#הצבעה (פייסבוק שחרית, אוגוסט 2019)

ב-20 השנים האחרונות צונחים אחוזי ההצבעה בבחירות לכנסת. אם פעם היינו רגילים לכמעט 90% הצבעה, היום 65% הפכו לנורמלי החדש – אחד מכל שלושה מצביעים מוותר על מימוש זכותו הדמוקרטית. ההסברים שהוצעו לכך מגוונים: עייפות מריבוי מערכות בחירות; ירידה ברמת הח"כים; וסנטימנט ציבורי רווח ש"הכל אותו חרא". יש שאף טוענים כי זה בכלל ביטוי לשפיות פוליטית. אלא שיש הסבר נוסף: השפעתו הגוברת של ההון על הפוליטיקה. ה"שווקים", אותה יישות טמירה, הפכו לגורם שעל כל פוליטיקאי חפץ חיים לרצותו לבל "ייענש"….

Read More Read More

#התמודדות (פייסבוק שחרית, יולי 2019)

#התמודדות (פייסבוק שחרית, יולי 2019)

ירידתה מהבמה של שלי יחימוביץ, פוליטיקאית ישרה וערכית, מעמיקה ולוחמת, היא בשורה רעה לדמוקרטיה בכלל ובפרט לכל מי שרואה בפוליטיקה את הכלי המרכזי והחיוני למאבק על דמותה של החברה. הבעיה אף מחריפה אם מצרפים לכך את פרישתן, הזמנית או לא, של פוליטיקאיות מובילות כדוגמת ציפי לבני, איילת שקד, זהבה גלאון, מירב מיכאלי ואורלי לוי-אבקסיס ואת מספרן ההולך ומתמעט של נשים בזירה הפוליטית. "נשים לא נועדו להנהיג" הורה לנו לאחרונה הרב אבינר בעוד שהגנרלים של כחול-לבן לא מצמצו לפני שהחליטו להציב…

Read More Read More

#בחירות (פייסבוק שחרית, יוני 2019)

#בחירות (פייסבוק שחרית, יוני 2019)

הבחירות החוזרות מסתמנות עד עתה כסוג של שידור חוזר במסורת ימיה הגדולים של רשות השידור – סתימת חורים בלוח השידורים באמצעות לקט שירי שיבולים. באופן דומה, נתוודע בקרוב ל"חיבורים" (טכנייים או לא), ל"סערות" (ולתגובות מתוזמנות שתחוללנה סערות נוספות) ולהבטחות במשקל נוצה על רגישות חברתית ותקיפות מדינית (או להיפך). התוצאה צפויה להיות המאסה נוספת של הפוליטיקה, ירידה נוספת בשיעורי ההצבעה ובאופן כללי – כרסום נוסף באמון הציבור במשטר הדמוקרטי. זה הגיוני: מהרגע שדמוקרטיה ממוסגרת אך ורק כבחירת הרוב (מקרב מי שבכלל…

Read More Read More

#עצמאות (פייסבוק שחרית, מאי 2019)

#עצמאות (פייסבוק שחרית, מאי 2019)

זוהי תקופה של מבוכה גדולה, שבה קטגוריות החשיבה הפוליטיות הקיימות – והמבנה המפלגתי שמבוסס עליהן – מתקשות להתמודד עם המציאות המשתנה במהירות. במילותיו של אנטוניו גראמשי – "הישן מת והחדש טרם נולד". תקופה זו של "בין הזמנים" היא בוודאי מסוכנת, ודי לפתוח עיתון מדי בוקר כדי להיווכח בכך. בה בעת, זו יכולה להוות גם הזדמנות. קיים צימאון גובר לרעיונות חדשים, חוצי מחנות, שיפעלו לטובת הכלל. לשם כך אנו זקוקים, יותר מכל, לעצמאות מחשבתית שתאפשר לנו לאמץ עמדות שאינן תמיד קוהרנטיות…

Read More Read More

בזכות המסורתיות: למצוא את הטוב המשותף (פורסם במוסף השנתי של The Marker, 30.12.2018)

בזכות המסורתיות: למצוא את הטוב המשותף (פורסם במוסף השנתי של The Marker, 30.12.2018)

כשהיינו נוסעים לשישי-שבת לסבא וסבתא, באשדוד של שנות ה-80, חיכינו בציפייה לטקסים הקבועים: הצפייה המשותפת בסרט הערבי, הקידוש וסעודת השבת, התפילה בבית הכנסת בשבת בבוקר, ההליכה לחוף הים הסואן, טקס ההבדלה… המסורתיות המזרחית הזו, שבדרך כזו או אחרת, שותפים לה מרבית המזרחים בישראל, היא לכאורה פרדוקסלית: הדתיים בזים לה בגין בינוניותה הדתית, אך גם החילונים בזים לה בגין, ובכן, בינוניותה הדתית ("מנשקי הקמעות"). אלא שלמי שכמוני גדל לתוכה, היא נדמתה תמיד כעמדה המתאימה ביותר להתמודדות עם הסתירות האינהרנטיות לקיום האנושי…

Read More Read More