Browsed by
תגית: שחרית

#קורונה (פייסבוק שחרית, אפריל 2020)

#קורונה (פייסבוק שחרית, אפריל 2020)

ההוגה האמריקאית סוזן סונטאג הצביעה במאמר קלאסי על הנטייה האנושית לחפש משמעות במגפה שמתרחשת, לעיתים מתוך נסיון להצביע על האשמים בפריצתה (למשל, היהודים בפרוץ מגפת הדבר השחור באירופה במאה ה-14, ובמידת מה – הסינים בימינו) ולעיתים מתוך נסיון לסמן את החוליים החברתיים שגרמו לה (ריקבון מוסרי, שחיתות חברתית וכיום – גם ההתנהלות האנושית שהובילה למשבר האקלים). על-פי עמדה זו, הרווחת גם בפילוסופיה הפוליטית, מגפה היא מעין מטאפורה לאי-הסדר החברתי והפוליטי, וניתן להחלים ממנה באמצעות התנהלות חברתית נכונה (שיכולה לעיתים אף…

Read More Read More

#כנסת (פייסבוק שחרית, פברואר 2020)

#כנסת (פייסבוק שחרית, פברואר 2020)

אין דרך יפה לומר זאת: האמון הציבורי בכנסת נמצא בקאנטים. על פי "מדד הדמוקרטיה" שפורסם לאחרונה,אפילו התקשורת הלא ממש אהודה זוכה לאמון גדול יותר. ואכן, גם ללא המשבר הפוליטי המתמשך שבו אנו שרויים, הכנסת איבדה בעשורים האחרונים הרבה מאוד מכוחה. יש לכך מספר טעמים: ראשית, המשמעת הקואליציונית, העוצמה הגוברת של ועדת השרים לחקיקה וחוקי ההסדרים עתירי הסעיפים הפכו את הכנסת, במידה רבה, לחותמת גומי של הרשות המבצעת. גם אם מעולם לא היתה בישראל הפרדת רשויות מלאה, אין ספק שהיא הולכת…

Read More Read More

#2020 (פייסבוק שחרית, ינואר 2020)

#2020 (פייסבוק שחרית, ינואר 2020)

שנה חדשה, בוודאי עשור חדש, הם הזדמנות מתאימה להבעת תקווה לשינוי. על רקע עריכתה של מערכת בחירות שלישית בתוך פחות משנה, נראה כאילו הציפיה לשידוד מערכות בזירה הפוליטית היא נאיבית וחסרת תקנה. And yet. השינויים המהירים המתחוללים בחברה הישראלית, לא אחת מתחת לרדאר הפוליטי, הם מרתקים: המאבק העיקש, עליו הצביע לאחרונה יאיר אטינגר, בין שמרנים לפלורליסטים, ובראשו המאבק סביב מקומו של הפמיניזם הדתי, משנהאת פניה ואת צביונה של הציונות הדתית, האליטה הישראלית העולה; הופעתו של מעמד ביניים חרדי שגדל והולך…

Read More Read More

#אחריות (פייסבוק שחרית, דצמבר 2019)

#אחריות (פייסבוק שחרית, דצמבר 2019)

קל להטיל על בנימין נתניהו את האחריות לגרירתה של ישראל למערכת בחירות שלישית תוך פחות משנה. כך סבור מרבית הציבור וכך גם הדעת נותנת בנסיבות שנוצרו, עם הגשתו של כתב אישום חמור בידי היועץ המשפטי לממשלה. אלא שגם לנו, אזרחי ואזרחיות ישראל, יש אחריות רבה למצב שנוצר. החידלון והשיתוק שאחזו בנו לנוכח המשבר הפוליטי (שהוא מעורר בחילה, אין ספק) גורמים לנו לבהות בתדהמה איש-איש במסכו, ומלבד כמה הפגנות דלות משתתפים – פשוט לא לעשות כלום. אפשר כמובן לטעון, ברוח התפיסות…

Read More Read More

#מנדט (פייסבוק שחרית, נובמבר 2019)

#מנדט (פייסבוק שחרית, נובמבר 2019)

המנדט של בני גנץ להרכבת הממשלה עתיד לפוג ביום רביעי בחצות, ובינתיים נדמה כי הוא עתיד ללכת בדרכו של בנימין נתניהו ולהודיע לנשיא כי לא עלה בידו להרכיב ממשלה. אם מוסיפים לכך את שני כשלונותיו הקודמים של נתניהו בעקבות הבחירות באפריל (בטרם סירב למעשה להחזיר את המנדט והוביל לעריכתן של בחירות נוספות), קל להגיע למסקנה שישראל ניצבת בפני משבר פוליטי חסר-תקדים: המדינה מתנהלת מזה שנה ללא תקציב, פרוייקטים ורפורמות תקועים, מערכת הבריאות במשבר עמוק והתחום היחיד שבו השלטון פועל במרץ…

Read More Read More

על פוליטיקה של טוב משותף (התפרסם ב-Mako 24.10.2019)

על פוליטיקה של טוב משותף (התפרסם ב-Mako 24.10.2019)

המבוי הסתום הפוליטי המתסכל שבו נתונה הפוליטיקה הישראלית אינו נובע רק ממשחקי כוח קואליציוניים. הדומיננטיות הגוברת של הרשתות החברתיות בשנים האחרונות מובילה את הדיון הציבורי, את מרבית השיח הפוליטי ואף את עיצוב המדיניות הציבורית, להתבוסס בויכוח בלתי פוסק על סמלים. ויכוח זה מקבל ביטוי בשלל אופנים – התבטאויות או מעשים, פרובוקציות או סרטונים. הביטוי הבולט לכך הוא חוק הלאום שהצית תבערה של ממש בשדה הוויכוח הפוליטי, על אף שמשמעותו העיקרית הייתה ללא ספק סימבולית. סמלים הם עניין חשוב בדמוקרטיה, ובפרט…

Read More Read More

#אחדות (פייסבוק שחרית, אוקטובר 2019)

#אחדות (פייסבוק שחרית, אוקטובר 2019)

המאבק שמובילים איימן עודה ושאר חברי הרשימה המשותפת למען מיגור האלימות במגזר הערבי הוא דוגמא מרעננת לעיסוק בפוליטיקה של מהויות. במקום העיסוק המקובל בפוליטיקה של סמלים – האם להוסיף בית נוסף ל"התקווה"? מהי משמעות "יהודיותה" של ישראל? האם כל השילוט צריך להיות גם בערבית? – עיסוק שמוביל לחידוד עמדות ולהקצנת השיח בלי לחולל שינוי אמיתי בחיי היומיום של האזרחים הערבים, המאבק הנוכחי, שצומח מתוך מחאה אזרחית מרשימה, מסמן מטרות ויעדים, תובע שינוי סדרי עדיפויות תקציביים ומציע מתווים שונים לפעולה. אם…

Read More Read More

#בחירות (פייסבוק שחרית, ספטמבר 2019)

#בחירות (פייסבוק שחרית, ספטמבר 2019)

יש לי בני משפחה רבים בצרפת. משיחותיי עימם אני לומד דברים מדאיגים על מצבם הנוכחי של היהודים שם, על האנטישמיות (הלא תמיד סמויה) המבעבעת ובכלל על העתיד הסבוך והלא ברור של יחסיה של צרפת עם מיעוטיה, היהודים אך גם המוסלמים. אם בכל זאת יש נקודות אור בדבריהם, הן קשורות על פי רוב לישראל שמעוררת אצלם תחושות גאווה עמוקות, גם אם הם אינם מסכימים תמיד עם מעשיה. היחס הזה, שהוא יסוד מוסד בזהותם, הוא הבסיס לסולידריות היהודית העתיקה של "כל ישראל…

Read More Read More

#הצבעה (פייסבוק שחרית, אוגוסט 2019)

#הצבעה (פייסבוק שחרית, אוגוסט 2019)

ב-20 השנים האחרונות צונחים אחוזי ההצבעה בבחירות לכנסת. אם פעם היינו רגילים לכמעט 90% הצבעה, היום 65% הפכו לנורמלי החדש – אחד מכל שלושה מצביעים מוותר על מימוש זכותו הדמוקרטית. ההסברים שהוצעו לכך מגוונים: עייפות מריבוי מערכות בחירות; ירידה ברמת הח"כים; וסנטימנט ציבורי רווח ש"הכל אותו חרא". יש שאף טוענים כי זה בכלל ביטוי לשפיות פוליטית. אלא שיש הסבר נוסף: השפעתו הגוברת של ההון על הפוליטיקה. ה"שווקים", אותה יישות טמירה, הפכו לגורם שעל כל פוליטיקאי חפץ חיים לרצותו לבל "ייענש"….

Read More Read More

#התמודדות (פייסבוק שחרית, יולי 2019)

#התמודדות (פייסבוק שחרית, יולי 2019)

ירידתה מהבמה של שלי יחימוביץ, פוליטיקאית ישרה וערכית, מעמיקה ולוחמת, היא בשורה רעה לדמוקרטיה בכלל ובפרט לכל מי שרואה בפוליטיקה את הכלי המרכזי והחיוני למאבק על דמותה של החברה. הבעיה אף מחריפה אם מצרפים לכך את פרישתן, הזמנית או לא, של פוליטיקאיות מובילות כדוגמת ציפי לבני, איילת שקד, זהבה גלאון, מירב מיכאלי ואורלי לוי-אבקסיס ואת מספרן ההולך ומתמעט של נשים בזירה הפוליטית. "נשים לא נועדו להנהיג" הורה לנו לאחרונה הרב אבינר בעוד שהגנרלים של כחול-לבן לא מצמצו לפני שהחליטו להציב…

Read More Read More