Browsed by
תגית: שחרית

מיליון עובדים שדואגים לעצמם (פורסם ב"עין השביעית", 13.6.2022)

מיליון עובדים שדואגים לעצמם (פורסם ב"עין השביעית", 13.6.2022)

מפיינים פרסומיים מצליחים לעיתים להציף לתודעה הציבורית סוגיות חברתיות חשובות. הקמפיין החדש לגיוס עובדים לתעשייה האווירית, שקורא לעובדי ההייטק לפקפק בערך המוסרי של עבודתם, משך במהרה ביקורת על הבחירות המוסריות של עובדי התעשיות הצבאיות עצמם. אבל הוא גם עורר שאלה רצינית: מהי כיום עבודה בעלת ערך? זו הזמנה לדיון רחב יותר בחשיבות הגוברת של החיפוש אחר משמעות בעולם העבודה העכשווי. קנה המידה העיקרי למדידת הצלחה בשנים האחרונות הוא ערך השוק של המשרה, המתגלם בתנאי עבודה מפנקים ובשכר גבוה, הרבה יותר…

Read More Read More

עקרונות לחשיבה כלכלית-חברתית חלופית בעידן של פוסט-קורונה (מתוך האסופה "לחבר מחדש את הכלכלה לחברה: לקחים בעקבות מגפת הקורונה")

עקרונות לחשיבה כלכלית-חברתית חלופית בעידן של פוסט-קורונה (מתוך האסופה "לחבר מחדש את הכלכלה לחברה: לקחים בעקבות מגפת הקורונה")

במבוא הזכרנו שתי תפיסות רעיוניות – הבנת הכלכלה, בעקבות פולני, כפעילות המשוקעת בהקשר חברתי ספציפי ועמדה פרגמטיסטית שמבקשת להימנע מהשלכה של אידיאולוגיות מופשטות על המציאות. הצבת התפיסות הללו בבסיסה של התורה הכלכלית מאפשרת לנו לגזור מהם סדרה של עקרונות מדיניות כלכלית חלופיים לכלכלה בעידן של פוסט-קורונה, עקרונות שאפשר להציגם בצורה של מעגלים מתרחבים – מהיחיד אל משפחתו; ממנה אל קהילתו ומדינתו; ומהן אל העולם כולו. המישור האישי המשפחה שגשוגו של הפרט מתחיל במישור האישי, בשני מוקדי חיים עיקריים – המשפחה…

Read More Read More

ריסוק מעמד האישה או בשורה חדשה? (מתוך האסופה "לחבר מחדש את הכלכלה לחברה: לקחים בעקבות מגפת הקורונה") (עם לורה טלינובסקי)

ריסוק מעמד האישה או בשורה חדשה? (מתוך האסופה "לחבר מחדש את הכלכלה לחברה: לקחים בעקבות מגפת הקורונה") (עם לורה טלינובסקי)

הרהורים על השלכות הקורונה בעיניים מגדריות (מתוך האסופה " לחבר מחדש את הכלכלה לחברה: לקחים בעקבות מגפת הקורונה") (ביחד עם לורה טלינובסקי) ב-19 במארס 2020, ימים ספורים לאחר ההחלטה על מדיניות של סגרים להתמודדות עם מגפת הקורונה התפרסם ב"אטלנטיק" מאמר שכותרתו היתה "וירוס הקורונה הוא אסון לפמיניזם". במאמר נכתב כי עצמאותן של נשים תהפוך לקורבן שקט של הפנדמיה, משום ששכרן נשים נמוך יותר, הן מועסקות יותר במשרות חלקיות ולכן רציונלי יותר מבחינה כלכלית שהן תישארנה בבית, מה גם שממילא במרבית…

Read More Read More

לשקע את התאגיד מחדש בחברה (מתוך האסופה "לחבר מחדש את הכלכלה לחברה: לקחים בעקבות מגפת הקורונה")

לשקע את התאגיד מחדש בחברה (מתוך האסופה "לחבר מחדש את הכלכלה לחברה: לקחים בעקבות מגפת הקורונה")

לאחרונה הכריז ממשל ביידן כי הוא תומך בהצעת ארגון הסחר העולמי להשעות את הפטנטים על חיסונים נגד מגפת הקורונה. זאת במטרה לאפשר ייצור מקומי של החיסונים ובכך להאיץ את קצב ההתחסנות העולמי. כצפוי, חברות התרופות שרווחיהן נסקו בעקבות גילוי החיסונים הביעו את התנגדותן להצעה. מקרה זה מדגים את הצורך הדחוף בדיון על שאלת מקומם ותפקידם של התאגידים העסקיים בעולם הפוסט-קורונה. ביתר שאת על רקע נוכחותם המתעצמת של התאגידים בחיינו, ובפרט זו של חברות הפלטפורמה האינטרנטיות. הדיון ביחסים בין התאגיד העסקי…

Read More Read More

לחבר מחדש את הכלכלה לחברה: לקחים בעקבות מגפת הקורונה – פתח דבר (עם ד"ר אילון שוורץ)

לחבר מחדש את הכלכלה לחברה: לקחים בעקבות מגפת הקורונה – פתח דבר (עם ד"ר אילון שוורץ)

לקחים בעקבות מגפת הקורונה קשה לקלוט שמגפת הקורונה נמצאת עימנו כבר שנתיים, ושגם סופה עדיין אינו נראה לעין. אולם כבר עתה ברור שהעולם, ועימו גם הכלכלה, עברו שינויים משמעותיים, אולי אף טקטוניים, באופן המעצב מחדש גם את גבולות הדמיון הפוליטי. התפיסות הניאו-ליברליות שמשלו בכיפה מאז שלהי המאה ה-20 התקשו להתמודד עם האתגרים של מגפה כלל עולמית. כבר לפני הקורונה, המרד הפופוליסטי ערער על המדיניות המקובלת במערב של סחר חופשי ושל גרעון מצומצם, ערעור שהפך בזמן הקורונה לחלופה אמיתית שאומצה במדינות…

Read More Read More

יש פופוליזם אחר (התפרסם ב"העין השביעית", 19.3.2021)

יש פופוליזם אחר (התפרסם ב"העין השביעית", 19.3.2021)

בשני העשורים האחרונים, מאז האינתיפאדה השנייה שריסקה את השמאל הציוני, המערכת הפוליטית בישראל משוקעת בתוך ההגמוניה הליכודית. הדומיננטיות הזו מניעה את המערכת הפוליטית הישראלית בשני אופנים מרכזיים: ראשית, ברמה הפרסונלית-מוסדית, בריבוי של מפלגות ואישים שמתפלגים מהליכוד במטרה להקים מחדש את הליכוד "האמיתי" (רשימה חלקית: אריאל שרון, אהוד אולמרט, דוד לוי, ציפי לבני, דן מרידור, בני בגין, אביגדור ליברמן, משה כחלון, משה יעלון, גדעון סער), לא פעם תוך שיתוף פעולה או לפחות גיבוי של גורמים מהמרכז-שמאל (רשימה חלקית: שמעון פרס, אהוד…

Read More Read More

גלגולה של הגמוניה: מחואן פרון ועד לנתניהו (התפרסם ב"גלובס", 1.2.2021)

גלגולה של הגמוניה: מחואן פרון ועד לנתניהו (התפרסם ב"גלובס", 1.2.2021)

מערכת בחירות רביעית בתוך 23 חודשים היא ללא ספק עדות לסחרור שאליו נקלעה הפוליטיקה הישראלית. העובדה שהדבר מתרחש על רקע משפט שוחד לראש ממשלה מכהן ובמקביל למגפה חסרת-תקדים שחשפה צילום רנטגן לא מאוד מחמיא של החברה הישראלית מעצימה את המשבר הנוכחי לממדים היסטוריים. גם אם קשה עדיין לחזות את השלכותיו הפוליטיות, ניתן להצביע כבר בוודאות רבה על דבר אחד: התבססותה של ההגמוניה הליכודית. הבנתה תאפשר לנו פענוח טוב יותר של הפוליטיקה הישראלית העכשווית. מושג ההגמוניה, שפיתח המנהיג הקומוניסטי אנטוניו גראמשי…

Read More Read More

פוסט שלישי בנושא פרסום התרגום לספרו של קרל פולני "התמורה הגדולה" (פייסבוק שחרית)

פוסט שלישי בנושא פרסום התרגום לספרו של קרל פולני "התמורה הגדולה" (פייסבוק שחרית)

לדעת פולני, "שוק חופשי" הוא מיתוס, או במילותיו – "אוטופיה גמורה". מוסד השוק היה תמיד תולדה של החלטה מודעת של המדינה, ושל פעולתם של המוסדות הפוליטיים החותרים למימושה. התמורה הגדולה עוסק בהופעת הכלכלה הקפיטליסטית ובהתפוררות ההסדרים החברתיים שעד אז, ולמעשה לאורך ההיסטוריה כולה, ריסנו את התנהלות החיים הכלכליים באמצעות הכפפתם למוסדות ולנורמות חברתיים, משפטיים, קהילתיים, דתיים ותרבותיים. מניעים כמו סטטוס, הדדיות או קִרבה משפחתית ניצבו תמיד מעל מניע הרווח והכפיפו אותו לשיקולים רחבים יותר, חברתיים ואישיים. למעשה, כל שוק נשען…

Read More Read More

פוסט שני בנושא פרסום התרגום לספרו של קרל פולני "התמורה הגדולה" (פייסבוק שחרית)

פוסט שני בנושא פרסום התרגום לספרו של קרל פולני "התמורה הגדולה" (פייסבוק שחרית)

אחד המושגים המקוריים ביותר שהציע פולני היה "התנועה הכפולה": הניסיון להעמיק את אחיזת כלכלת השוק מייצר תמיד תגובת-נגד חברתית. לטענתו, החלת ההגיון השוקי על יותר ויותר תחומי חיים אינו בר-קיימא לאורך זמן והוא עלול להוביל להתמוטטות החברה האנושית והסביבה הטבעית. אל מול הסכנה הזו מתגוננת החברה באופן ספונטני באמצעות מדיניות של התערבות בכלכלה כדי להפחית את הנזק האנושי, החברתי והסביבתי הכרוך בהפיכת החברה לחברת שוק. דוגמאות היסטוריות להתגוננות הזו – חקיקת עבודה; הטלת מכסים; הופעתם של איגודי עובדים; אסדרה סביבתית;…

Read More Read More