עופר סיטבון – הארכיון

גם אני משתתף בהפגנות המחאה נגד המהפכה המשטרית שמובילה ממשלת נתניהו. הן לא מסבות לי חדווה רבה, גם לאור ההומוגניות הגדולה בקרב המפגינים וגם לאור תמיכתי בביקורת החשובה שהשמיעו בשנים האחרונות פרופ' רות גביזון ז"ל ופרופ' מני מאוטנר יבדל"א על התנהלותו של בית המשפט העליון. לא ניתן להבין את שלל יוזמות הממשלה מבלי להתייחס במקביל לאובדן האמון של חלקים רחבים בציבור במערכת המשפטית ולאחריות שיש בעניין זה למחנה הליברלי – בעיקר לשיח הזכויות והמישפוט שהוא קידם, שהפכו במידה רבה את…

Read More Read More

מפיינים פרסומיים מצליחים לעיתים להציף לתודעה הציבורית סוגיות חברתיות חשובות. הקמפיין החדש לגיוס עובדים לתעשייה האווירית, שקורא לעובדי ההייטק לפקפק בערך המוסרי של עבודתם, משך במהרה ביקורת על הבחירות המוסריות של עובדי התעשיות הצבאיות עצמם. אבל הוא גם עורר שאלה רצינית: מהי כיום עבודה בעלת ערך? זו הזמנה לדיון רחב יותר בחשיבות הגוברת של החיפוש אחר משמעות בעולם העבודה העכשווי. קנה המידה העיקרי למדידת הצלחה בשנים האחרונות הוא ערך השוק של המשרה, המתגלם בתנאי עבודה מפנקים ובשכר גבוה, הרבה יותר…

Read More Read More

במבוא הזכרנו שתי תפיסות רעיוניות – הבנת הכלכלה, בעקבות פולני, כפעילות המשוקעת בהקשר חברתי ספציפי ועמדה פרגמטיסטית שמבקשת להימנע מהשלכה של אידיאולוגיות מופשטות על המציאות. הצבת התפיסות הללו בבסיסה של התורה הכלכלית מאפשרת לנו לגזור מהם סדרה של עקרונות מדיניות כלכלית חלופיים לכלכלה בעידן של פוסט-קורונה, עקרונות שאפשר להציגם בצורה של מעגלים מתרחבים – מהיחיד אל משפחתו; ממנה אל קהילתו ומדינתו; ומהן אל העולם כולו. המישור האישי המשפחה שגשוגו של הפרט מתחיל במישור האישי, בשני מוקדי חיים עיקריים – המשפחה…

Read More Read More

הרהורים על השלכות הקורונה בעיניים מגדריות (מתוך האסופה " לחבר מחדש את הכלכלה לחברה: לקחים בעקבות מגפת הקורונה") (ביחד עם לורה טלינובסקי) ב-19 במארס 2020, ימים ספורים לאחר ההחלטה על מדיניות של סגרים להתמודדות עם מגפת הקורונה התפרסם ב"אטלנטיק" מאמר שכותרתו היתה "וירוס הקורונה הוא אסון לפמיניזם". במאמר נכתב כי עצמאותן של נשים תהפוך לקורבן שקט של הפנדמיה, משום ששכרן נשים נמוך יותר, הן מועסקות יותר במשרות חלקיות ולכן רציונלי יותר מבחינה כלכלית שהן תישארנה בבית, מה גם שממילא במרבית…

Read More Read More

לאחרונה הכריז ממשל ביידן כי הוא תומך בהצעת ארגון הסחר העולמי להשעות את הפטנטים על חיסונים נגד מגפת הקורונה. זאת במטרה לאפשר ייצור מקומי של החיסונים ובכך להאיץ את קצב ההתחסנות העולמי. כצפוי, חברות התרופות שרווחיהן נסקו בעקבות גילוי החיסונים הביעו את התנגדותן להצעה. מקרה זה מדגים את הצורך הדחוף בדיון על שאלת מקומם ותפקידם של התאגידים העסקיים בעולם הפוסט-קורונה. ביתר שאת על רקע נוכחותם המתעצמת של התאגידים בחיינו, ובפרט זו של חברות הפלטפורמה האינטרנטיות. הדיון ביחסים בין התאגיד העסקי…

Read More Read More

לקחים בעקבות מגפת הקורונה קשה לקלוט שמגפת הקורונה נמצאת עימנו כבר שנתיים, ושגם סופה עדיין אינו נראה לעין. אולם כבר עתה ברור שהעולם, ועימו גם הכלכלה, עברו שינויים משמעותיים, אולי אף טקטוניים, באופן המעצב מחדש גם את גבולות הדמיון הפוליטי. התפיסות הניאו-ליברליות שמשלו בכיפה מאז שלהי המאה ה-20 התקשו להתמודד עם האתגרים של מגפה כלל עולמית. כבר לפני הקורונה, המרד הפופוליסטי ערער על המדיניות המקובלת במערב של סחר חופשי ושל גרעון מצומצם, ערעור שהפך בזמן הקורונה לחלופה אמיתית שאומצה במדינות…

Read More Read More

אסופת מאמרים של מכון שחרית

בשני העשורים האחרונים, מאז האינתיפאדה השנייה שריסקה את השמאל הציוני, המערכת הפוליטית בישראל משוקעת בתוך ההגמוניה הליכודית. הדומיננטיות הזו מניעה את המערכת הפוליטית הישראלית בשני אופנים מרכזיים: ראשית, ברמה הפרסונלית-מוסדית, בריבוי של מפלגות ואישים שמתפלגים מהליכוד במטרה להקים מחדש את הליכוד "האמיתי" (רשימה חלקית: אריאל שרון, אהוד אולמרט, דוד לוי, ציפי לבני, דן מרידור, בני בגין, אביגדור ליברמן, משה כחלון, משה יעלון, גדעון סער), לא פעם תוך שיתוף פעולה או לפחות גיבוי של גורמים מהמרכז-שמאל (רשימה חלקית: שמעון פרס, אהוד…

Read More Read More

מערכת בחירות רביעית בתוך 23 חודשים היא ללא ספק עדות לסחרור שאליו נקלעה הפוליטיקה הישראלית. העובדה שהדבר מתרחש על רקע משפט שוחד לראש ממשלה מכהן ובמקביל למגפה חסרת-תקדים שחשפה צילום רנטגן לא מאוד מחמיא של החברה הישראלית מעצימה את המשבר הנוכחי לממדים היסטוריים. גם אם קשה עדיין לחזות את השלכותיו הפוליטיות, ניתן להצביע כבר בוודאות רבה על דבר אחד: התבססותה של ההגמוניה הליכודית. הבנתה תאפשר לנו פענוח טוב יותר של הפוליטיקה הישראלית העכשווית. מושג ההגמוניה, שפיתח המנהיג הקומוניסטי אנטוניו גראמשי…

Read More Read More

לדעת פולני, "שוק חופשי" הוא מיתוס, או במילותיו – "אוטופיה גמורה". מוסד השוק היה תמיד תולדה של החלטה מודעת של המדינה, ושל פעולתם של המוסדות הפוליטיים החותרים למימושה. התמורה הגדולה עוסק בהופעת הכלכלה הקפיטליסטית ובהתפוררות ההסדרים החברתיים שעד אז, ולמעשה לאורך ההיסטוריה כולה, ריסנו את התנהלות החיים הכלכליים באמצעות הכפפתם למוסדות ולנורמות חברתיים, משפטיים, קהילתיים, דתיים ותרבותיים. מניעים כמו סטטוס, הדדיות או קִרבה משפחתית ניצבו תמיד מעל מניע הרווח והכפיפו אותו לשיקולים רחבים יותר, חברתיים ואישיים. למעשה, כל שוק נשען…

Read More Read More