Browsed by
תגית: פוליטיקה

#2020 (פייסבוק שחרית, ינואר 2020)

#2020 (פייסבוק שחרית, ינואר 2020)

שנה חדשה, בוודאי עשור חדש, הם הזדמנות מתאימה להבעת תקווה לשינוי. על רקע עריכתה של מערכת בחירות שלישית בתוך פחות משנה, נראה כאילו הציפיה לשידוד מערכות בזירה הפוליטית היא נאיבית וחסרת תקנה. And yet. השינויים המהירים המתחוללים בחברה הישראלית, לא אחת מתחת לרדאר הפוליטי, הם מרתקים: המאבק העיקש, עליו הצביע לאחרונה יאיר אטינגר, בין שמרנים לפלורליסטים, ובראשו המאבק סביב מקומו של הפמיניזם הדתי, משנהאת פניה ואת צביונה של הציונות הדתית, האליטה הישראלית העולה; הופעתו של מעמד ביניים חרדי שגדל והולך…

Read More Read More

#אחריות (פייסבוק שחרית, דצמבר 2019)

#אחריות (פייסבוק שחרית, דצמבר 2019)

קל להטיל על בנימין נתניהו את האחריות לגרירתה של ישראל למערכת בחירות שלישית תוך פחות משנה. כך סבור מרבית הציבור וכך גם הדעת נותנת בנסיבות שנוצרו, עם הגשתו של כתב אישום חמור בידי היועץ המשפטי לממשלה. אלא שגם לנו, אזרחי ואזרחיות ישראל, יש אחריות רבה למצב שנוצר. החידלון והשיתוק שאחזו בנו לנוכח המשבר הפוליטי (שהוא מעורר בחילה, אין ספק) גורמים לנו לבהות בתדהמה איש-איש במסכו, ומלבד כמה הפגנות דלות משתתפים – פשוט לא לעשות כלום. אפשר כמובן לטעון, ברוח התפיסות…

Read More Read More

#מנדט (פייסבוק שחרית, נובמבר 2019)

#מנדט (פייסבוק שחרית, נובמבר 2019)

המנדט של בני גנץ להרכבת הממשלה עתיד לפוג ביום רביעי בחצות, ובינתיים נדמה כי הוא עתיד ללכת בדרכו של בנימין נתניהו ולהודיע לנשיא כי לא עלה בידו להרכיב ממשלה. אם מוסיפים לכך את שני כשלונותיו הקודמים של נתניהו בעקבות הבחירות באפריל (בטרם סירב למעשה להחזיר את המנדט והוביל לעריכתן של בחירות נוספות), קל להגיע למסקנה שישראל ניצבת בפני משבר פוליטי חסר-תקדים: המדינה מתנהלת מזה שנה ללא תקציב, פרוייקטים ורפורמות תקועים, מערכת הבריאות במשבר עמוק והתחום היחיד שבו השלטון פועל במרץ…

Read More Read More

#אחדות (פייסבוק שחרית, אוקטובר 2019)

#אחדות (פייסבוק שחרית, אוקטובר 2019)

המאבק שמובילים איימן עודה ושאר חברי הרשימה המשותפת למען מיגור האלימות במגזר הערבי הוא דוגמא מרעננת לעיסוק בפוליטיקה של מהויות. במקום העיסוק המקובל בפוליטיקה של סמלים – האם להוסיף בית נוסף ל"התקווה"? מהי משמעות "יהודיותה" של ישראל? האם כל השילוט צריך להיות גם בערבית? – עיסוק שמוביל לחידוד עמדות ולהקצנת השיח בלי לחולל שינוי אמיתי בחיי היומיום של האזרחים הערבים, המאבק הנוכחי, שצומח מתוך מחאה אזרחית מרשימה, מסמן מטרות ויעדים, תובע שינוי סדרי עדיפויות תקציביים ומציע מתווים שונים לפעולה. אם…

Read More Read More

#התמודדות (פייסבוק שחרית, יולי 2019)

#התמודדות (פייסבוק שחרית, יולי 2019)

ירידתה מהבמה של שלי יחימוביץ, פוליטיקאית ישרה וערכית, מעמיקה ולוחמת, היא בשורה רעה לדמוקרטיה בכלל ובפרט לכל מי שרואה בפוליטיקה את הכלי המרכזי והחיוני למאבק על דמותה של החברה. הבעיה אף מחריפה אם מצרפים לכך את פרישתן, הזמנית או לא, של פוליטיקאיות מובילות כדוגמת ציפי לבני, איילת שקד, זהבה גלאון, מירב מיכאלי ואורלי לוי-אבקסיס ואת מספרן ההולך ומתמעט של נשים בזירה הפוליטית. "נשים לא נועדו להנהיג" הורה לנו לאחרונה הרב אבינר בעוד שהגנרלים של כחול-לבן לא מצמצו לפני שהחליטו להציב…

Read More Read More

#עצמאות (פייסבוק שחרית, מאי 2019)

#עצמאות (פייסבוק שחרית, מאי 2019)

זוהי תקופה של מבוכה גדולה, שבה קטגוריות החשיבה הפוליטיות הקיימות – והמבנה המפלגתי שמבוסס עליהן – מתקשות להתמודד עם המציאות המשתנה במהירות. במילותיו של אנטוניו גראמשי – "הישן מת והחדש טרם נולד". תקופה זו של "בין הזמנים" היא בוודאי מסוכנת, ודי לפתוח עיתון מדי בוקר כדי להיווכח בכך. בה בעת, זו יכולה להוות גם הזדמנות. קיים צימאון גובר לרעיונות חדשים, חוצי מחנות, שיפעלו לטובת הכלל. לשם כך אנו זקוקים, יותר מכל, לעצמאות מחשבתית שתאפשר לנו לאמץ עמדות שאינן תמיד קוהרנטיות…

Read More Read More

ליברליזם של טוב משותף (מאמר שלא פורסם, פברואר 2017)

ליברליזם של טוב משותף (מאמר שלא פורסם, פברואר 2017)

מה משותף למלומדים מני מאוטנר, קרלו שטרנגר, אורי אבנרי, שלמה אבינרי, רם פורמן ויגאל עילם? כולם עסקו בשבועות האחרונים בשאלה האם ראוי שלליברליזם הישראלי יהיה תוכן אידאי משלו, או שמא די באימוץ הגרסה הקלאסית ה"רזה" של הליברליזם, הניזונה מעקרונות החילוניות והנאורות. אך טבעי הוא שהדיון ההיסטורי והרעיוני הזה, שמצביע על תחושת דחיפות וחרדה, ייערך על גבי עמוד הדעות של עיתון "הארץ". אל מול עמדתם של מאוטנר ואבינרי שמבקשים לצקת תוכן רעיוני – בכיוונים רפובליקניים ולאומיים – לתוך הליברליזם הישראלי, ניצבת…

Read More Read More

כלכלה אנושית – פוסט שבועי (פייסבוק שחרית, 2/5/2016, ביחד עם ד"ר ליה אטינגר)

כלכלה אנושית – פוסט שבועי (פייסבוק שחרית, 2/5/2016, ביחד עם ד"ר ליה אטינגר)

בשנים האחרונות מתחיל ה-1 במאי לתפוס מחדש את מקומו בזירה הציבורית. אפשר לייחס זאת למחאה החברתית ולגלי ההדף התודעתיים שהיא חוללה, לגל התאגדויות העובדים הפוקד את ארצנו (מעל 150,000 עובדים התאגדו בשנים האחרונות, אפילו במגזר ההייטק) או למאבקים חברתיים שזכו להצלחה כמו המאבק נגד העסקה קבלנית, נגד מתווה הגז או להעלאת שכר המינימום ולצמצום שכר הבכירים. כך או כך, השינוי המבורך הזה הוא בראש ובראשונה ביטוי ליכולת שלנו להיות לא רק צרכנים חכמים שיודעים לעמוד על שלהם באופן אינדיבידואלי, כי…

Read More Read More

סוגיית ייצוא הגז הטבעי מישראל – בין הייצוג המשפטי לייצוג ה'פוליטי' (ביחד עם ד"ר ערן צין ועו"ד אפי מיכאלי, פורסם ב"מעשי משפט", כרך ז, בעמ' 54-41

סוגיית ייצוא הגז הטבעי מישראל – בין הייצוג המשפטי לייצוג ה'פוליטי' (ביחד עם ד"ר ערן צין ועו"ד אפי מיכאלי, פורסם ב"מעשי משפט", כרך ז, בעמ' 54-41

המאמר

דמוקרטיה היא מעשה קולקטיבי ולא אינדיבידואלי (התפרסם ב"העוקץ", 15.6.14) 15 15

דמוקרטיה היא מעשה קולקטיבי ולא אינדיבידואלי (התפרסם ב"העוקץ", 15.6.14) 15 15

בקרב השמאל הליברלי הישראלי רווח בשנים האחרונות הלך-רוח המבטא יאוש מהניסיון להשפיע על החברה הישראלית, וקושי להביע סולידריות והזדהות עם סמלים קולקטיביים. יש לכך דוגמאות למכביר, ובעיקר בעמוד הדעות של "הארץ". רק לאחרונה, למשל, קרא קרלו שטרנגר ("ישראל מתפרקת", "הארץ" 8.3; "איך נהנה מכספי המסים שלנו", הארץ", 29.3) לנטוש את "הפנטזיה" בדבר אתוס משותף בין קבוצות האוכלוסיה השונות בישראל; רוגל אלפר הגדיר את גביית המסים כ"פשע חברתי" ולא כבסיס לאמנה חברתית ("לא רוצה לשלם מסים", "הארץ 23.3); ונעמי דרום הסבירה…

Read More Read More