סדרת שיחות בנושא "התאגיד והחברה" (פודקאסט "המעבדה" של גיל מרקוביץ', דצמבר 2019)
ניתן להאזין ל-6 השיחות כאן
ניתן להאזין ל-6 השיחות כאן
ניתן למתוח קו ישר בין פעילותו של ביל קלינטון כלוביסט של נובל אנרג'י למען ייצוא הגז; בין לחציו של ג'ון קרי למען הקלות רגולטריות עבור החברה שהוא מחזיק במניות רבות שלה; לבין החשיפה היום ב"הארץ" לפיה הויתורים הרבים שעשה בנימין נתניהו לחברות הגז נובעים, בין השאר, מ"בקשתו" של הפטרון שלדון אדלסון. דוגמאות אלו, כמו רבות אחרות (למשל, המפגשים התכופים בארבע עיניים בין נתניהו לבין יצחק תשובה), מדגימות את ההשפעה העצומה – והמסוכנת – שיש לכסף על הפוליטיקה. הדמוקרטיה והשוק הם…
לפני כשבועיים קרא הנשיא ברק אובמה, במסיבת עיתונאים לצד ראש ממשלת בריטניה דייוויד קמרון, לאפשר לגופי הביטחון לפרוץ את ההצפנה במכשירים סלולריים. לדבריו, אסור שגופים אלו "יינעלו" מחוץ למכשירים סלולריים ואפליקציות המסרים במקרים של חשד לפעילות טרור. זוהי עמדה נדירה, ולא פלא שלא זכתה לכיסוי נרחב: מול אובמה עומדות ענקיות הטכנולוגיה, אפל, גוגל, פייסבוק ודומותיהן, המתנגדות בתוקף. אובמה אמנם הביע תקווה שגם החברות מעמק הסיליקון מעוניינות לפתור את בעיית הטרור משום שהן "פטריוטיות". אולם בינתיים, החברות ש"נכוו" מגילוייו של אדוארד…
פרסום מסקנות ועדת ששינסקי 2 בנוגע לתמלוגים מאוצרות הטבע, שמהם עולה כי כיל הצליחה לרככן לטובתה באופן משמעותי, וחשיפת הפרוטוקולים שהעידו על העמדה האדנותית של ראשי דלק ונובל אנרג'י כלפי הרשות להגבלים עסקיים – הם ביטוי מזוקק למה שמכונה בספרות "עוצמה תאגידית". התמודדות עם העמדה הבעייתית הזאת יכולה להיעשות הן באמצעות חיזוק הכוחות שמהווים משקל־נגד לבעלי ההון והן באמצעות הגברת השקיפות. התפישה המקובלת במחוזותינו היא שהכרעה בעניינים חברתיים וערכיים בדמוקרטיה מסורה לפוליטיקאים, ולא לאנשי עסקים. הפוליטיקה נתפשת כתחום שבו האינטרסים…