Browsed by
תגית: מגפת הקורונה

עקרונות לחשיבה כלכלית-חברתית חלופית בעידן של פוסט-קורונה (מתוך האסופה "לחבר מחדש את הכלכלה לחברה: לקחים בעקבות מגפת הקורונה")

עקרונות לחשיבה כלכלית-חברתית חלופית בעידן של פוסט-קורונה (מתוך האסופה "לחבר מחדש את הכלכלה לחברה: לקחים בעקבות מגפת הקורונה")

במבוא הזכרנו שתי תפיסות רעיוניות – הבנת הכלכלה, בעקבות פולני, כפעילות המשוקעת בהקשר חברתי ספציפי ועמדה פרגמטיסטית שמבקשת להימנע מהשלכה של אידיאולוגיות מופשטות על המציאות. הצבת התפיסות הללו בבסיסה של התורה הכלכלית מאפשרת לנו לגזור מהם סדרה של עקרונות מדיניות כלכלית חלופיים לכלכלה בעידן של פוסט-קורונה, עקרונות שאפשר להציגם בצורה של מעגלים מתרחבים – מהיחיד אל משפחתו; ממנה אל קהילתו ומדינתו; ומהן אל העולם כולו. המישור האישי המשפחה שגשוגו של הפרט מתחיל במישור האישי, בשני מוקדי חיים עיקריים – המשפחה…

Read More Read More

ריסוק מעמד האישה או בשורה חדשה? (מתוך האסופה "לחבר מחדש את הכלכלה לחברה: לקחים בעקבות מגפת הקורונה") (עם לורה טלינובסקי)

ריסוק מעמד האישה או בשורה חדשה? (מתוך האסופה "לחבר מחדש את הכלכלה לחברה: לקחים בעקבות מגפת הקורונה") (עם לורה טלינובסקי)

הרהורים על השלכות הקורונה בעיניים מגדריות (מתוך האסופה " לחבר מחדש את הכלכלה לחברה: לקחים בעקבות מגפת הקורונה") (ביחד עם לורה טלינובסקי) ב-19 במארס 2020, ימים ספורים לאחר ההחלטה על מדיניות של סגרים להתמודדות עם מגפת הקורונה התפרסם ב"אטלנטיק" מאמר שכותרתו היתה "וירוס הקורונה הוא אסון לפמיניזם". במאמר נכתב כי עצמאותן של נשים תהפוך לקורבן שקט של הפנדמיה, משום ששכרן נשים נמוך יותר, הן מועסקות יותר במשרות חלקיות ולכן רציונלי יותר מבחינה כלכלית שהן תישארנה בבית, מה גם שממילא במרבית…

Read More Read More

לשקע את התאגיד מחדש בחברה (מתוך האסופה "לחבר מחדש את הכלכלה לחברה: לקחים בעקבות מגפת הקורונה")

לשקע את התאגיד מחדש בחברה (מתוך האסופה "לחבר מחדש את הכלכלה לחברה: לקחים בעקבות מגפת הקורונה")

לאחרונה הכריז ממשל ביידן כי הוא תומך בהצעת ארגון הסחר העולמי להשעות את הפטנטים על חיסונים נגד מגפת הקורונה. זאת במטרה לאפשר ייצור מקומי של החיסונים ובכך להאיץ את קצב ההתחסנות העולמי. כצפוי, חברות התרופות שרווחיהן נסקו בעקבות גילוי החיסונים הביעו את התנגדותן להצעה. מקרה זה מדגים את הצורך הדחוף בדיון על שאלת מקומם ותפקידם של התאגידים העסקיים בעולם הפוסט-קורונה. ביתר שאת על רקע נוכחותם המתעצמת של התאגידים בחיינו, ובפרט זו של חברות הפלטפורמה האינטרנטיות. הדיון ביחסים בין התאגיד העסקי…

Read More Read More

לחבר מחדש את הכלכלה לחברה: לקחים בעקבות מגפת הקורונה – פתח דבר (עם ד"ר אילון שוורץ)

לחבר מחדש את הכלכלה לחברה: לקחים בעקבות מגפת הקורונה – פתח דבר (עם ד"ר אילון שוורץ)

לקחים בעקבות מגפת הקורונה קשה לקלוט שמגפת הקורונה נמצאת עימנו כבר שנתיים, ושגם סופה עדיין אינו נראה לעין. אולם כבר עתה ברור שהעולם, ועימו גם הכלכלה, עברו שינויים משמעותיים, אולי אף טקטוניים, באופן המעצב מחדש גם את גבולות הדמיון הפוליטי. התפיסות הניאו-ליברליות שמשלו בכיפה מאז שלהי המאה ה-20 התקשו להתמודד עם האתגרים של מגפה כלל עולמית. כבר לפני הקורונה, המרד הפופוליסטי ערער על המדיניות המקובלת במערב של סחר חופשי ושל גרעון מצומצם, ערעור שהפך בזמן הקורונה לחלופה אמיתית שאומצה במדינות…

Read More Read More

סיכום שנת 2020 (פוסט שחרית)

סיכום שנת 2020 (פוסט שחרית)

תכלה שנה וקללותיה. זה ברור לגמרי בהקשר של 2020 על שלל משבריה הבריאותיים והכלכליים-חברתיים. בה בעת, מותר גם לומר שהשנה האזרחית הקרבה אל סופה היתה גם המעניינת והמאתגרת ביותר בעשורים האחרונים, ויתכן מאוד שבפרספקטיבה היסטורית, היא תיזכר כשנת מפנה דרמטית. כך, למשל, האסימונים שירדו לרבים ורבות (נכון, בעיקר במעמדות הביניים) בהקשרים מגוונים של חיי היומיום – החל מעבודה מרחוק במקום שעות בפקקים, דרך התמורות ביחסים המגדריים בבית וכלה בצמצום הצריכה – עשויים לחולל שינויים עמוקים בשוק העבודה ובטביעת הרגל הפחמנית…

Read More Read More

על קורונה וסובסידיאריות (פייסבוק שחרית, אוקטובר 2020)

על קורונה וסובסידיאריות (פייסבוק שחרית, אוקטובר 2020)

דברים שרואים מכאן לא רואים משם.החלטת הממשלה על חידוש חלקי של הלימודים בכיתות הנמוכות מדגימה את מה שכבר גילינו הרבה יותר מדי פעמים מאז פרצה מגפת הקורונה לחיינו: יכולות הביצוע של משרדי הממשלה בישראל הן, ובכן, מוגבלות קמעה. בין אם זה משרד הבריאות שהורעב באופן שיטתי, ובין אם זה משרד החינוך המסורבל עד אימה, אין ספק שהריחוק שבין המטה הביצועי לבין השטח הגיע למימדים בעייתיים במיוחד.למצב הזה יש פתרון – סובסידיאריות. מילה בלתי-אפשרית אמנם, אבל רעיון מתבקש: הכרעות בשאלות של…

Read More Read More

תקנות סימון המזון – עוד ארוכה הדרך להגנה על בריאות הציבור (ביחד עם רו"ח דלית שור-אוסלקה) (פורסם ב-8.9.2020, The Marker)

תקנות סימון המזון – עוד ארוכה הדרך להגנה על בריאות הציבור (ביחד עם רו"ח דלית שור-אוסלקה) (פורסם ב-8.9.2020, The Marker)

בינואר 2020 נכנסו לתוקפן תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון, סימון תזונתי) במטרה להנגיש את הערך התזונתי של המזון בצורה ברורה וקלה לזיהוי, באמצעות סימון שיפוטי ותזונתי – אדום וירוק – על גבי האריזות ובכך לאפשר לציבור הצרכנים בחירה מושכלת ובריאה. דו"ח שפרסמה לאחרונה הקליניקה לתאגידים וחברה במרכז האקדמי למשפט ועסקים מצביע על ליקויים רבים ביישומן ובאכיפתן של התקנות. כך, למשל, חלק מהחברות החליפו את אריזת המוצר לצבע אדום שבתוכו נבלע הסימון, בעוד אחרות הוסיפו סימנים פרסומיים ירוקים שעלולים להטעות…

Read More Read More

על מחאת בלפור (פייסבוק שחרית, אוגוסט 2020)

על מחאת בלפור (פייסבוק שחרית, אוגוסט 2020)

אנרכו-סמולנים-אשכנזים (חובבי מלונות יוקרה) או שמא רק היפסטרו-פריבליגיים-לבנים (דרי מגדלי צמרת)? הדיון הזהותי המתמשך סביב ההפגנות הנוכחיות טרם הוכרע. וברצינות: ההתמקדות האובססיבית בשאלת הזהות האתנית של המפגינים עברה את גבול הטעם הטוב. נכון, הסנטימנט המעצבן של "ארץ ישראל הישנה והטובה" ושל "גנבו לנו את המדינה", עם הסאבטקסט האנטי-מזרחי שלו, שורה על חלק מההפגנות ויש בו בוודאי כדי לעורר אנטגוניזם. גם אצלי. אלא שראייתו כמייצג באופן בלעדי את המחאה נגועה בחוסר יושרה ובעיקר בהתעלמות מהכאב העמוק שמביעים רבים מהמפגינים, בעיקר הצעירים…

Read More Read More

#קורונה (פייסבוק שחרית, אפריל 2020)

#קורונה (פייסבוק שחרית, אפריל 2020)

ההוגה האמריקאית סוזן סונטאג הצביעה במאמר קלאסי על הנטייה האנושית לחפש משמעות במגפה שמתרחשת, לעיתים מתוך נסיון להצביע על האשמים בפריצתה (למשל, היהודים בפרוץ מגפת הדבר השחור באירופה במאה ה-14, ובמידת מה – הסינים בימינו) ולעיתים מתוך נסיון לסמן את החוליים החברתיים שגרמו לה (ריקבון מוסרי, שחיתות חברתית וכיום – גם ההתנהלות האנושית שהובילה למשבר האקלים). על-פי עמדה זו, הרווחת גם בפילוסופיה הפוליטית, מגפה היא מעין מטאפורה לאי-הסדר החברתי והפוליטי, וניתן להחלים ממנה באמצעות התנהלות חברתית נכונה (שיכולה לעיתים אף…

Read More Read More