פוסט יום השואה (פייסבוק שחרית, 5.5.2016)
בדצמבר האחרון השתתפתי לראשונה בטקס ב"יד ושם" לציון פלישת הנאצים לתוניסיה (בנובמבר 1942) שאותו מארגן מזה שנים אחדות אבי, Sitbon Claude. הטקס – שאליו הגיעו מאות יוצאי תוניסיה מכל רחבי הארץ – כלל רכיב "קלאסי" של נאומים והקראת עדויות, אך גם ביצוע חי של הפיוט "למולדת שובי רוני" שאותו כתב אשר מזרחי, גדול הפייטנים-חזנים של יהדות תוניסיה. הפיוט, הכולל שורות כמו "שׁוּבִי אֶל מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ/שׁוּבִי אַתְּ וַאֲנִי אָשׁוּבָה/וְאֶגְאַל אֶת שְׁבִיּוֹתַיִךְ/וְיִהְיוּ לְאַלְפֵי רְבָבָה/אֲרַחֵם עַל אַדְמוֹתַיִךְ/וּתְהִי לְגֶפֶן פֹּרִיָּה", נכתב בשנת 1930 וכאחד ה"המנונים"…