Browsed by
תגית: טוב משותף

#בחירות (פייסבוק שחרית, יוני 2019)

#בחירות (פייסבוק שחרית, יוני 2019)

הבחירות החוזרות מסתמנות עד עתה כסוג של שידור חוזר במסורת ימיה הגדולים של רשות השידור – סתימת חורים בלוח השידורים באמצעות לקט שירי שיבולים. באופן דומה, נתוודע בקרוב ל"חיבורים" (טכנייים או לא), ל"סערות" (ולתגובות מתוזמנות שתחוללנה סערות נוספות) ולהבטחות במשקל נוצה על רגישות חברתית ותקיפות מדינית (או להיפך). התוצאה צפויה להיות המאסה נוספת של הפוליטיקה, ירידה נוספת בשיעורי ההצבעה ובאופן כללי – כרסום נוסף באמון הציבור במשטר הדמוקרטי. זה הגיוני: מהרגע שדמוקרטיה ממוסגרת אך ורק כבחירת הרוב (מקרב מי שבכלל…

Read More Read More

#עצמאות (פייסבוק שחרית, מאי 2019)

#עצמאות (פייסבוק שחרית, מאי 2019)

זוהי תקופה של מבוכה גדולה, שבה קטגוריות החשיבה הפוליטיות הקיימות – והמבנה המפלגתי שמבוסס עליהן – מתקשות להתמודד עם המציאות המשתנה במהירות. במילותיו של אנטוניו גראמשי – "הישן מת והחדש טרם נולד". תקופה זו של "בין הזמנים" היא בוודאי מסוכנת, ודי לפתוח עיתון מדי בוקר כדי להיווכח בכך. בה בעת, זו יכולה להוות גם הזדמנות. קיים צימאון גובר לרעיונות חדשים, חוצי מחנות, שיפעלו לטובת הכלל. לשם כך אנו זקוקים, יותר מכל, לעצמאות מחשבתית שתאפשר לנו לאמץ עמדות שאינן תמיד קוהרנטיות…

Read More Read More

בזכות הפינג-פונג (מאמר שלא פורסם, מאי 2019)

בזכות הפינג-פונג (מאמר שלא פורסם, מאי 2019)

יותר ויותר, נדמה שהשיח הפוליטי בישראל איבד את היכולת לנהל דו-שיח אמיתי – כזה המבקש, ובשיאו אף מצליח, להתעלות מעל נקודות העיוורון של כל אחד מהצדדים. שני ראיונות שהתפרסמו בחודשים האחרונים בבמות שונות מאפשרים לזקק תובנות חשובות בהקשר זה. הפובליציסטית גלית דיסטיל-אטבריאן ביכתה לפני חודשים אחדים ("הארץ", 21.2.2019), את העובדה ש"אין אינטלקט בצד השני. אני מתה לפינג־פונג, אבל אין עם מי לדבר". דיסטיל-אטבריאן, המזוהה עם הימין, אולי מתבטאת בבוטות, אבל יש בדבריה מידה לא מועטה של צדק, שכן המחשבה הליברלית…

Read More Read More

הרהורים בעקבות הבחירות (מאמר שלא פורסם, אפריל 2019)

הרהורים בעקבות הבחירות (מאמר שלא פורסם, אפריל 2019)

ביסודי, אני אדם אופטימי. אך מערכת הבחירות שאך הסתיימה לא הותירה מקום רב לתקווה. מה לא היה בה: כזבים רבים מספור שהופרחו בגלוי וללא בושה; שיסוי ארסי, בעיקר מצד הליכוד, שחתר באופן מתמיד תחת עצם הלגיטימיות של יריבות פוליטית; ורמה נמוכה, סאונדבייטית, של מרבית הוויכוחים הפוליטיים שבכל זאת התנהלו ("שמאל חלש" מול "ימין חזק") וששיקפו את הפנייה האסטרטגית של הפוליטיקאים ל"בייס" – פנייה שמקבעת בעוצמה את הזהויות השבטיות השונות ובעיקר משסה אותן ללא הרף האחת בשנייה. לפחות אי-אפשר לומר עלינו…

Read More Read More

הרגע הפופוליסטי העכשווי (מאמר שלא פורסם, ינואר 2019)

הרגע הפופוליסטי העכשווי (מאמר שלא פורסם, ינואר 2019)

אנו מצויים כיום, קובעת שנטאל מוף, אחת מבנות-הסמכא האקדמיות המובילות בנושאים אלו, בעיצומו של "רגע פופוליסטי". בניגוד לשימוש השכיח – והשלילי – שנעשה במושג "פופוליזם" בישראל, מדובר במסורת פוליטית חשובה שמייצגת, במובנים עמוקים, את אופיה העממי וההמוני הבסיסי של השיטה הדמוקרטית. זאת, בניגוד לגרסה האליטיסטית המוכרת לנו של ממשל הנציגים. ברקע כל התנועות הפופוליסטיות המגוונות הפועלות כיום בעולם ניצב אירוע מכונן – המשבר הכלכלי אדיר המימדים של שנת 2008, הקשה ביותר שחוותה השיטה הקפיטליסטית מאז השפל הגדול של שנת 1929….

Read More Read More

בזכות המסורתיות: למצוא את הטוב המשותף (פורסם במוסף השנתי של The Marker, 30.12.2018)

בזכות המסורתיות: למצוא את הטוב המשותף (פורסם במוסף השנתי של The Marker, 30.12.2018)

כשהיינו נוסעים לשישי-שבת לסבא וסבתא, באשדוד של שנות ה-80, חיכינו בציפייה לטקסים הקבועים: הצפייה המשותפת בסרט הערבי, הקידוש וסעודת השבת, התפילה בבית הכנסת בשבת בבוקר, ההליכה לחוף הים הסואן, טקס ההבדלה… המסורתיות המזרחית הזו, שבדרך כזו או אחרת, שותפים לה מרבית המזרחים בישראל, היא לכאורה פרדוקסלית: הדתיים בזים לה בגין בינוניותה הדתית, אך גם החילונים בזים לה בגין, ובכן, בינוניותה הדתית ("מנשקי הקמעות"). אלא שלמי שכמוני גדל לתוכה, היא נדמתה תמיד כעמדה המתאימה ביותר להתמודדות עם הסתירות האינהרנטיות לקיום האנושי…

Read More Read More

סובסידיאריות: הדרך לעיר של טוב משותף (מכון שחרית, ספטמבר 2018)

סובסידיאריות: הדרך לעיר של טוב משותף (מכון שחרית, ספטמבר 2018)

תקציר מנהלים על רקע יחסי הגומלין המורכבים והבעייתיים בין השלטון המרכזי לבין השלטון המקומי בישראל – למרות ייצוגיותו הדמוקרטית והשפעתו הגדולה על חיי היומיום של תושבים, השלטון המקומי נתפס במידה רבה כ"קבלן ביצוע" של השלטון המרכזי – נייר העמדה מבקש להציג את תפקידו החברתי, הדמוקרטי ובעיקר הקהילתי החשוב של מושג הסובסידיאריות, וזאת כחלק מתפיסה המבקשת לקדם פוליטיקה של הטוב החברתי המשותף. עקרון הסובסידיאריות קובע כי על הכרעות בשאלות של מדיניות ציבורית להתקבל בקרבה המירבית האפשרית לאזרחים המושפעים מאותן הכרעות, על-ידי…

Read More Read More

הניגוד בין ימין ושמאל הוא כוזב (התפרסם ב"תרבות וספרות", הארץ 28.4.17) (גירסה לא ערוכה)

הניגוד בין ימין ושמאל הוא כוזב (התפרסם ב"תרבות וספרות", הארץ 28.4.17) (גירסה לא ערוכה)

נצחונו המדהים של דונאלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארה"ב הביא אינטלקטואלים רבים ברחבי העולם לעריכת חשבון-נפש. מאות מאמרים נכתבו בניסיון להסביר כיצד קרה הלא ייאמן. זהות, מעמד, גזענות, שובינזים, טוטליטריות: מספר ההסברים כמספר הכותבים. היכרות עם תורתו של פילוסוף צרפתי בן-זמננו יכולה אולי לסייע לשפוך אור על התעלומה. ז'אן-קלוד מישאה (Jean-Claude Michéa) זכה לאחרונה לציון-דרך לא שגרתי: הידיעה על צאתו לאור של ספרו האחרון "האויב שלנו, הקפיטל" (Le Capital, Notre Ennemi) הופיעה ב-11 בינואר 2017 בכותרת הראשית של היומון "לה מונד"…

Read More Read More

ליברליזם של טוב משותף (מאמר שלא פורסם, פברואר 2017)

ליברליזם של טוב משותף (מאמר שלא פורסם, פברואר 2017)

מה משותף למלומדים מני מאוטנר, קרלו שטרנגר, אורי אבנרי, שלמה אבינרי, רם פורמן ויגאל עילם? כולם עסקו בשבועות האחרונים בשאלה האם ראוי שלליברליזם הישראלי יהיה תוכן אידאי משלו, או שמא די באימוץ הגרסה הקלאסית ה"רזה" של הליברליזם, הניזונה מעקרונות החילוניות והנאורות. אך טבעי הוא שהדיון ההיסטורי והרעיוני הזה, שמצביע על תחושת דחיפות וחרדה, ייערך על גבי עמוד הדעות של עיתון "הארץ". אל מול עמדתם של מאוטנר ואבינרי שמבקשים לצקת תוכן רעיוני – בכיוונים רפובליקניים ולאומיים – לתוך הליברליזם הישראלי, ניצבת…

Read More Read More

בעקבות נצחון טראמפ (פייסבוק שחרית, 16.11.16)

בעקבות נצחון טראמפ (פייסבוק שחרית, 16.11.16)

דונאלד טראמפ הוא איש עסקים ציני, דמגוג ומיזוגני, שניהל קמפיין בחירות מסית ופלגני שאף היו לו ניחוחות אנטישמיים. אם למרות כל אלה הוא זכה בניצחון מדהים בבחירות לנשיאות ארצות-הברית – אירוע דרמטי ומכונן שעתיד להשפיע רבות על עולמנו – כדאי לנו להפריד בין התנהלותו האישית המבזה לבין הניסיון להבין את הסיבות שהובילו כמחצית מהמצביעים האמריקאים לתמוך בו. להצבעה המפתיעה ניתנו הסברים שונים: התערבות ראש ה-FBI; זיהויה של קלינטון עם הממסד הפוליטי השנוא והתחושה שמדובר ב"משחק מכור"; השימוש המחוכם שעשה טראמפ…

Read More Read More