Browsed by
תגית: טוב משותף

יש פופוליזם אחר (התפרסם ב"העין השביעית", 19.3.2021)

יש פופוליזם אחר (התפרסם ב"העין השביעית", 19.3.2021)

בשני העשורים האחרונים, מאז האינתיפאדה השנייה שריסקה את השמאל הציוני, המערכת הפוליטית בישראל משוקעת בתוך ההגמוניה הליכודית. הדומיננטיות הזו מניעה את המערכת הפוליטית הישראלית בשני אופנים מרכזיים: ראשית, ברמה הפרסונלית-מוסדית, בריבוי של מפלגות ואישים שמתפלגים מהליכוד במטרה להקים מחדש את הליכוד "האמיתי" (רשימה חלקית: אריאל שרון, אהוד אולמרט, דוד לוי, ציפי לבני, דן מרידור, בני בגין, אביגדור ליברמן, משה כחלון, משה יעלון, גדעון סער), לא פעם תוך שיתוף פעולה או לפחות גיבוי של גורמים מהמרכז-שמאל (רשימה חלקית: שמעון פרס, אהוד…

Read More Read More

גלגולה של הגמוניה: מחואן פרון ועד לנתניהו (התפרסם ב"גלובס", 1.2.2021)

גלגולה של הגמוניה: מחואן פרון ועד לנתניהו (התפרסם ב"גלובס", 1.2.2021)

מערכת בחירות רביעית בתוך 23 חודשים היא ללא ספק עדות לסחרור שאליו נקלעה הפוליטיקה הישראלית. העובדה שהדבר מתרחש על רקע משפט שוחד לראש ממשלה מכהן ובמקביל למגפה חסרת-תקדים שחשפה צילום רנטגן לא מאוד מחמיא של החברה הישראלית מעצימה את המשבר הנוכחי לממדים היסטוריים. גם אם קשה עדיין לחזות את השלכותיו הפוליטיות, ניתן להצביע כבר בוודאות רבה על דבר אחד: התבססותה של ההגמוניה הליכודית. הבנתה תאפשר לנו פענוח טוב יותר של הפוליטיקה הישראלית העכשווית. מושג ההגמוניה, שפיתח המנהיג הקומוניסטי אנטוניו גראמשי…

Read More Read More

סיכום שנת 2020 (פוסט שחרית)

סיכום שנת 2020 (פוסט שחרית)

תכלה שנה וקללותיה. זה ברור לגמרי בהקשר של 2020 על שלל משבריה הבריאותיים והכלכליים-חברתיים. בה בעת, מותר גם לומר שהשנה האזרחית הקרבה אל סופה היתה גם המעניינת והמאתגרת ביותר בעשורים האחרונים, ויתכן מאוד שבפרספקטיבה היסטורית, היא תיזכר כשנת מפנה דרמטית. כך, למשל, האסימונים שירדו לרבים ורבות (נכון, בעיקר במעמדות הביניים) בהקשרים מגוונים של חיי היומיום – החל מעבודה מרחוק במקום שעות בפקקים, דרך התמורות ביחסים המגדריים בבית וכלה בצמצום הצריכה – עשויים לחולל שינויים עמוקים בשוק העבודה ובטביעת הרגל הפחמנית…

Read More Read More

הספד לפרופ' רות גביזון (פייסבוק שחרית, אוגוסט 2020)

הספד לפרופ' רות גביזון (פייסבוק שחרית, אוגוסט 2020)

רותי גביזון ז"ל היתה המרצה – הכריזמטית, המבריקה, רחבת האופקים – שלי לתורת המשפט בלימודי התואר הראשון באוניברסיטה העברית. לאחר מכן זכיתי לעבוד לצדה במשך עשור שלם, בעזרה בהוראה ובמחקר. מאז ליווינו זה את זו מעת לעת, ממרחק, ותמיד מתוך הערכה הדדית עמוקה. דמותה כאשת אקדמיה מזהירה, שהיא גם אינטלקטואלית ציבורית מחויבת, תמיד שימשה עבורי דגם מעורר השראה. רבים הספידו אותה ביממה האחרונה, וכאן הייתי רוצה להצביע על השחריתיות המובהקת שלה. כליברלית, רותי הבינה היטב את מגבלותיו של הליברליזם ובפרט…

Read More Read More

#2020 (פייסבוק שחרית, ינואר 2020)

#2020 (פייסבוק שחרית, ינואר 2020)

שנה חדשה, בוודאי עשור חדש, הם הזדמנות מתאימה להבעת תקווה לשינוי. על רקע עריכתה של מערכת בחירות שלישית בתוך פחות משנה, נראה כאילו הציפיה לשידוד מערכות בזירה הפוליטית היא נאיבית וחסרת תקנה. And yet. השינויים המהירים המתחוללים בחברה הישראלית, לא אחת מתחת לרדאר הפוליטי, הם מרתקים: המאבק העיקש, עליו הצביע לאחרונה יאיר אטינגר, בין שמרנים לפלורליסטים, ובראשו המאבק סביב מקומו של הפמיניזם הדתי, משנהאת פניה ואת צביונה של הציונות הדתית, האליטה הישראלית העולה; הופעתו של מעמד ביניים חרדי שגדל והולך…

Read More Read More

על פוליטיקה של טוב משותף (התפרסם ב-Mako 24.10.2019)

על פוליטיקה של טוב משותף (התפרסם ב-Mako 24.10.2019)

המבוי הסתום הפוליטי המתסכל שבו נתונה הפוליטיקה הישראלית אינו נובע רק ממשחקי כוח קואליציוניים. הדומיננטיות הגוברת של הרשתות החברתיות בשנים האחרונות מובילה את הדיון הציבורי, את מרבית השיח הפוליטי ואף את עיצוב המדיניות הציבורית, להתבוסס בויכוח בלתי פוסק על סמלים. ויכוח זה מקבל ביטוי בשלל אופנים – התבטאויות או מעשים, פרובוקציות או סרטונים. הביטוי הבולט לכך הוא חוק הלאום שהצית תבערה של ממש בשדה הוויכוח הפוליטי, על אף שמשמעותו העיקרית הייתה ללא ספק סימבולית. סמלים הם עניין חשוב בדמוקרטיה, ובפרט…

Read More Read More

#הצבעה (פייסבוק שחרית, אוגוסט 2019)

#הצבעה (פייסבוק שחרית, אוגוסט 2019)

ב-20 השנים האחרונות צונחים אחוזי ההצבעה בבחירות לכנסת. אם פעם היינו רגילים לכמעט 90% הצבעה, היום 65% הפכו לנורמלי החדש – אחד מכל שלושה מצביעים מוותר על מימוש זכותו הדמוקרטית. ההסברים שהוצעו לכך מגוונים: עייפות מריבוי מערכות בחירות; ירידה ברמת הח"כים; וסנטימנט ציבורי רווח ש"הכל אותו חרא". יש שאף טוענים כי זה בכלל ביטוי לשפיות פוליטית. אלא שיש הסבר נוסף: השפעתו הגוברת של ההון על הפוליטיקה. ה"שווקים", אותה יישות טמירה, הפכו לגורם שעל כל פוליטיקאי חפץ חיים לרצותו לבל "ייענש"….

Read More Read More

#בחירות (פייסבוק שחרית, יוני 2019)

#בחירות (פייסבוק שחרית, יוני 2019)

הבחירות החוזרות מסתמנות עד עתה כסוג של שידור חוזר במסורת ימיה הגדולים של רשות השידור – סתימת חורים בלוח השידורים באמצעות לקט שירי שיבולים. באופן דומה, נתוודע בקרוב ל"חיבורים" (טכנייים או לא), ל"סערות" (ולתגובות מתוזמנות שתחוללנה סערות נוספות) ולהבטחות במשקל נוצה על רגישות חברתית ותקיפות מדינית (או להיפך). התוצאה צפויה להיות המאסה נוספת של הפוליטיקה, ירידה נוספת בשיעורי ההצבעה ובאופן כללי – כרסום נוסף באמון הציבור במשטר הדמוקרטי. זה הגיוני: מהרגע שדמוקרטיה ממוסגרת אך ורק כבחירת הרוב (מקרב מי שבכלל…

Read More Read More

#עצמאות (פייסבוק שחרית, מאי 2019)

#עצמאות (פייסבוק שחרית, מאי 2019)

זוהי תקופה של מבוכה גדולה, שבה קטגוריות החשיבה הפוליטיות הקיימות – והמבנה המפלגתי שמבוסס עליהן – מתקשות להתמודד עם המציאות המשתנה במהירות. במילותיו של אנטוניו גראמשי – "הישן מת והחדש טרם נולד". תקופה זו של "בין הזמנים" היא בוודאי מסוכנת, ודי לפתוח עיתון מדי בוקר כדי להיווכח בכך. בה בעת, זו יכולה להוות גם הזדמנות. קיים צימאון גובר לרעיונות חדשים, חוצי מחנות, שיפעלו לטובת הכלל. לשם כך אנו זקוקים, יותר מכל, לעצמאות מחשבתית שתאפשר לנו לאמץ עמדות שאינן תמיד קוהרנטיות…

Read More Read More