Browsed by
תגית: דמוקרטיה

#אחריות (פייסבוק שחרית, דצמבר 2019)

#אחריות (פייסבוק שחרית, דצמבר 2019)

קל להטיל על בנימין נתניהו את האחריות לגרירתה של ישראל למערכת בחירות שלישית תוך פחות משנה. כך סבור מרבית הציבור וכך גם הדעת נותנת בנסיבות שנוצרו, עם הגשתו של כתב אישום חמור בידי היועץ המשפטי לממשלה. אלא שגם לנו, אזרחי ואזרחיות ישראל, יש אחריות רבה למצב שנוצר. החידלון והשיתוק שאחזו בנו לנוכח המשבר הפוליטי (שהוא מעורר בחילה, אין ספק) גורמים לנו לבהות בתדהמה איש-איש במסכו, ומלבד כמה הפגנות דלות משתתפים – פשוט לא לעשות כלום. אפשר כמובן לטעון, ברוח התפיסות…

Read More Read More

#מנדט (פייסבוק שחרית, נובמבר 2019)

#מנדט (פייסבוק שחרית, נובמבר 2019)

המנדט של בני גנץ להרכבת הממשלה עתיד לפוג ביום רביעי בחצות, ובינתיים נדמה כי הוא עתיד ללכת בדרכו של בנימין נתניהו ולהודיע לנשיא כי לא עלה בידו להרכיב ממשלה. אם מוסיפים לכך את שני כשלונותיו הקודמים של נתניהו בעקבות הבחירות באפריל (בטרם סירב למעשה להחזיר את המנדט והוביל לעריכתן של בחירות נוספות), קל להגיע למסקנה שישראל ניצבת בפני משבר פוליטי חסר-תקדים: המדינה מתנהלת מזה שנה ללא תקציב, פרוייקטים ורפורמות תקועים, מערכת הבריאות במשבר עמוק והתחום היחיד שבו השלטון פועל במרץ…

Read More Read More

#הצבעה (פייסבוק שחרית, אוגוסט 2019)

#הצבעה (פייסבוק שחרית, אוגוסט 2019)

ב-20 השנים האחרונות צונחים אחוזי ההצבעה בבחירות לכנסת. אם פעם היינו רגילים לכמעט 90% הצבעה, היום 65% הפכו לנורמלי החדש – אחד מכל שלושה מצביעים מוותר על מימוש זכותו הדמוקרטית. ההסברים שהוצעו לכך מגוונים: עייפות מריבוי מערכות בחירות; ירידה ברמת הח"כים; וסנטימנט ציבורי רווח ש"הכל אותו חרא". יש שאף טוענים כי זה בכלל ביטוי לשפיות פוליטית. אלא שיש הסבר נוסף: השפעתו הגוברת של ההון על הפוליטיקה. ה"שווקים", אותה יישות טמירה, הפכו לגורם שעל כל פוליטיקאי חפץ חיים לרצותו לבל "ייענש"….

Read More Read More

#בחירות (פייסבוק שחרית, יוני 2019)

#בחירות (פייסבוק שחרית, יוני 2019)

הבחירות החוזרות מסתמנות עד עתה כסוג של שידור חוזר במסורת ימיה הגדולים של רשות השידור – סתימת חורים בלוח השידורים באמצעות לקט שירי שיבולים. באופן דומה, נתוודע בקרוב ל"חיבורים" (טכנייים או לא), ל"סערות" (ולתגובות מתוזמנות שתחוללנה סערות נוספות) ולהבטחות במשקל נוצה על רגישות חברתית ותקיפות מדינית (או להיפך). התוצאה צפויה להיות המאסה נוספת של הפוליטיקה, ירידה נוספת בשיעורי ההצבעה ובאופן כללי – כרסום נוסף באמון הציבור במשטר הדמוקרטי. זה הגיוני: מהרגע שדמוקרטיה ממוסגרת אך ורק כבחירת הרוב (מקרב מי שבכלל…

Read More Read More

בזכות הפינג-פונג (מאמר שלא פורסם, מאי 2019)

בזכות הפינג-פונג (מאמר שלא פורסם, מאי 2019)

יותר ויותר, נדמה שהשיח הפוליטי בישראל איבד את היכולת לנהל דו-שיח אמיתי – כזה המבקש, ובשיאו אף מצליח, להתעלות מעל נקודות העיוורון של כל אחד מהצדדים. שני ראיונות שהתפרסמו בחודשים האחרונים בבמות שונות מאפשרים לזקק תובנות חשובות בהקשר זה. הפובליציסטית גלית דיסטיל-אטבריאן ביכתה לפני חודשים אחדים ("הארץ", 21.2.2019), את העובדה ש"אין אינטלקט בצד השני. אני מתה לפינג־פונג, אבל אין עם מי לדבר". דיסטיל-אטבריאן, המזוהה עם הימין, אולי מתבטאת בבוטות, אבל יש בדבריה מידה לא מועטה של צדק, שכן המחשבה הליברלית…

Read More Read More

הרגע הפופוליסטי העכשווי (מאמר שלא פורסם, ינואר 2019)

הרגע הפופוליסטי העכשווי (מאמר שלא פורסם, ינואר 2019)

אנו מצויים כיום, קובעת שנטאל מוף, אחת מבנות-הסמכא האקדמיות המובילות בנושאים אלו, בעיצומו של "רגע פופוליסטי". בניגוד לשימוש השכיח – והשלילי – שנעשה במושג "פופוליזם" בישראל, מדובר במסורת פוליטית חשובה שמייצגת, במובנים עמוקים, את אופיה העממי וההמוני הבסיסי של השיטה הדמוקרטית. זאת, בניגוד לגרסה האליטיסטית המוכרת לנו של ממשל הנציגים. ברקע כל התנועות הפופוליסטיות המגוונות הפועלות כיום בעולם ניצב אירוע מכונן – המשבר הכלכלי אדיר המימדים של שנת 2008, הקשה ביותר שחוותה השיטה הקפיטליסטית מאז השפל הגדול של שנת 1929….

Read More Read More

בשבחי הדמוקרטיה הפוסט-ליברלית (פורסם ב"הארץ", 13.6.2016)

בשבחי הדמוקרטיה הפוסט-ליברלית (פורסם ב"הארץ", 13.6.2016)

נעה לנדאו מבכה במאמר שפירסמה בעמודים אלה את הופעתו של עידן "פוסט־ליברלי" בדמוקרטיה הישראלית, שבו הדמוקרטיה הליברלית הופכת ל"מבנה בלי תוכן" ("דמוקרטיה פוסט־ליברלית", 29.5). אין ספק שבשנים האחרונות אנו עדים לתופעות מדאיגות, המאיימות על חוסנה של הדמוקרטיה הישראלית, ומועצמות על ידי השליטה הממושכת בשטחים. פרשת החייל היורה — על ההדים החברתיים והפוליטיים שלה — היא דוגמה נוקבת לסוגיות המדאיגות שעליהן מצביעה לנדאו. עם זאת, מאמרה, בדומה למאמרים רבים אחרים של כותבים ליברלים, מציע ניתוח חלקי בלבד. למעשה, בשנים האחרונות דווקא…

Read More Read More

כלכלה אנושית – פוסט שבועי (פייסבוק שחרית, 24/5/2016, ביחד עם ד"ר ליה אטינגר)

כלכלה אנושית – פוסט שבועי (פייסבוק שחרית, 24/5/2016, ביחד עם ד"ר ליה אטינגר)

אנשי בצלם שצילמו את החייל היורה לא שיערו בנפשם כמה תהפוכות פוליטיות, חברתיות וערכיות צילום זה יוליד. למעשה, נדמה שהצילום הולך ומזקק את קווי השבר החדשים שסביבם מתארגנת החברה הישראלית: קו השבר הקלאסי ימין–שמאל נסוג בפני המחלוקת על קיומם ומקומם של ערכים ממלכתיים-דמוקרטיים בחברה הישראלית. אך האם רוב האנשים שמוצאים את עצמם משני צידי השסע החדש אכן שונים אחד מהשני באופן מהותי בערכיהם? נדמה שלמרות כל אירועי השבועות האחרונים, התשובה שלילית. יותר מאשר מחלוקת ערכית, קיימת בעיקר פרשנות שונה של…

Read More Read More

לקראת משאל העם ביוון (פייסבוק שחרית, 5.7.2015)

לקראת משאל העם ביוון (פייסבוק שחרית, 5.7.2015)

הכל כבר נכתב על משאל העם שנערך היום ביוון: המשך הצנע או חזרה לדראכמה? ציפראס "הבזבזן" או מרקל "האחראית"? האם ומתי מוסרי לא להחזיר חובות? אך חייבים לכתוב, ושוב לכתוב, על ההיבט הדמוקרטי של העניין. לא רק בגלל שמפתה להגג, לרגל משאל העם, על חזרתה של הדמוקרטיה הישירה לערש הדמוקרטיה, אלא משום שזו הסוגיה האמיתית העומדת בפתח. ראשי האיחוד האירופי אינם מסתירים את עמדתם לגבי הממשלה שבחר העם היווני לפני חמישה חודשים. דמוקרטיה או לא דמוקרטיה – הם מתעבים את…

Read More Read More

ההכרעה בעניין הגז (פייסבוק שחרית, 26.6.2015)

ההכרעה בעניין הגז (פייסבוק שחרית, 26.6.2015)

ניתן למתוח קו ישר בין פעילותו של ביל קלינטון כלוביסט של נובל אנרג'י למען ייצוא הגז; בין לחציו של ג'ון קרי למען הקלות רגולטריות עבור החברה שהוא מחזיק במניות רבות שלה; לבין החשיפה היום ב"הארץ" לפיה הויתורים הרבים שעשה בנימין נתניהו לחברות הגז נובעים, בין השאר, מ"בקשתו" של הפטרון שלדון אדלסון. דוגמאות אלו, כמו רבות אחרות (למשל, המפגשים התכופים בארבע עיניים בין נתניהו לבין יצחק תשובה), מדגימות את ההשפעה העצומה – והמסוכנת – שיש לכסף על הפוליטיקה. הדמוקרטיה והשוק הם…

Read More Read More