Browsed by
תגית: דמוקרטיה

הפופוליזם דווקא חשוב לדמוקרטיה (תגובה ב"הארץ – ספרים", 21.5.2021)

הפופוליזם דווקא חשוב לדמוקרטיה (תגובה ב"הארץ – ספרים", 21.5.2021)

דני גוטוויין כתב ביקורת מעניינת ומקיפה על ספרו של קרל פולני "התמורה הגדולה" ("ספרים", 30.4), כראוי לחשיבותו הרבה של הספר. כמי שכתב את אחרית הדבר לספר, אני מסכים עם מרבית הניתוח שלו, אולם חשוב לי להצביע על פרשנותו החלקית לתופעת הפופוליזם ולניתוחה בהקשר של תזת "התנועה הכפולה" שמציע פולני. גוטוויין מתאר את הפופוליזם כדרכו של הניאו־ליברליזם לשמר את עצמו ומציין כ"טעות רווחת" את ההשוואה שנעשית בשיח הציבורי בין הפופוליזם למדינת הרווחה שמציע הסוציאליזם. מקור הטעות נובע בעיניו מכך שהן הפופוליזם…

Read More Read More

על ביטול חוק ההסדרה (פייסבוק שחרית, יוני 2020)

על ביטול חוק ההסדרה (פייסבוק שחרית, יוני 2020)

המשבר החוקתי המחודש אליו נקלענו על רקע פארסת חוק ההסדרה הוא רק סימפטום נוסף למשבר החברתי המעמיק שבו שרויה ישראל. אובדן האמון ההולך וגובר מצד חלקים גדולים בציבור ברשויות השלטון השונות, מדרדר אותנו במהירות למצב של לית דין ולית דיין. ובכל זאת, סיפורו של חוק ההסדרה הוא שיא חסר אחריות במיוחד: קודם מחוקקים חוק בעייתי כל כך, עד שרה"מ, הוא ולא שרף, מזהיר שהוא עלול להוביל את ישראל לבית הדין הבינלאומי בהאג (אבל תומך בו בסופו של דבר כי למה…

Read More Read More

#אחריות (פייסבוק שחרית, דצמבר 2019)

#אחריות (פייסבוק שחרית, דצמבר 2019)

קל להטיל על בנימין נתניהו את האחריות לגרירתה של ישראל למערכת בחירות שלישית תוך פחות משנה. כך סבור מרבית הציבור וכך גם הדעת נותנת בנסיבות שנוצרו, עם הגשתו של כתב אישום חמור בידי היועץ המשפטי לממשלה. אלא שגם לנו, אזרחי ואזרחיות ישראל, יש אחריות רבה למצב שנוצר. החידלון והשיתוק שאחזו בנו לנוכח המשבר הפוליטי (שהוא מעורר בחילה, אין ספק) גורמים לנו לבהות בתדהמה איש-איש במסכו, ומלבד כמה הפגנות דלות משתתפים – פשוט לא לעשות כלום. אפשר כמובן לטעון, ברוח התפיסות…

Read More Read More

#מנדט (פייסבוק שחרית, נובמבר 2019)

#מנדט (פייסבוק שחרית, נובמבר 2019)

המנדט של בני גנץ להרכבת הממשלה עתיד לפוג ביום רביעי בחצות, ובינתיים נדמה כי הוא עתיד ללכת בדרכו של בנימין נתניהו ולהודיע לנשיא כי לא עלה בידו להרכיב ממשלה. אם מוסיפים לכך את שני כשלונותיו הקודמים של נתניהו בעקבות הבחירות באפריל (בטרם סירב למעשה להחזיר את המנדט והוביל לעריכתן של בחירות נוספות), קל להגיע למסקנה שישראל ניצבת בפני משבר פוליטי חסר-תקדים: המדינה מתנהלת מזה שנה ללא תקציב, פרוייקטים ורפורמות תקועים, מערכת הבריאות במשבר עמוק והתחום היחיד שבו השלטון פועל במרץ…

Read More Read More

#הצבעה (פייסבוק שחרית, אוגוסט 2019)

#הצבעה (פייסבוק שחרית, אוגוסט 2019)

ב-20 השנים האחרונות צונחים אחוזי ההצבעה בבחירות לכנסת. אם פעם היינו רגילים לכמעט 90% הצבעה, היום 65% הפכו לנורמלי החדש – אחד מכל שלושה מצביעים מוותר על מימוש זכותו הדמוקרטית. ההסברים שהוצעו לכך מגוונים: עייפות מריבוי מערכות בחירות; ירידה ברמת הח"כים; וסנטימנט ציבורי רווח ש"הכל אותו חרא". יש שאף טוענים כי זה בכלל ביטוי לשפיות פוליטית. אלא שיש הסבר נוסף: השפעתו הגוברת של ההון על הפוליטיקה. ה"שווקים", אותה יישות טמירה, הפכו לגורם שעל כל פוליטיקאי חפץ חיים לרצותו לבל "ייענש"….

Read More Read More

#בחירות (פייסבוק שחרית, יוני 2019)

#בחירות (פייסבוק שחרית, יוני 2019)

הבחירות החוזרות מסתמנות עד עתה כסוג של שידור חוזר במסורת ימיה הגדולים של רשות השידור – סתימת חורים בלוח השידורים באמצעות לקט שירי שיבולים. באופן דומה, נתוודע בקרוב ל"חיבורים" (טכנייים או לא), ל"סערות" (ולתגובות מתוזמנות שתחוללנה סערות נוספות) ולהבטחות במשקל נוצה על רגישות חברתית ותקיפות מדינית (או להיפך). התוצאה צפויה להיות המאסה נוספת של הפוליטיקה, ירידה נוספת בשיעורי ההצבעה ובאופן כללי – כרסום נוסף באמון הציבור במשטר הדמוקרטי. זה הגיוני: מהרגע שדמוקרטיה ממוסגרת אך ורק כבחירת הרוב (מקרב מי שבכלל…

Read More Read More

בזכות הפינג-פונג (מאמר שלא פורסם, מאי 2019)

בזכות הפינג-פונג (מאמר שלא פורסם, מאי 2019)

יותר ויותר, נדמה שהשיח הפוליטי בישראל איבד את היכולת לנהל דו-שיח אמיתי – כזה המבקש, ובשיאו אף מצליח, להתעלות מעל נקודות העיוורון של כל אחד מהצדדים. שני ראיונות שהתפרסמו בחודשים האחרונים בבמות שונות מאפשרים לזקק תובנות חשובות בהקשר זה. הפובליציסטית גלית דיסטיל-אטבריאן ביכתה לפני חודשים אחדים ("הארץ", 21.2.2019), את העובדה ש"אין אינטלקט בצד השני. אני מתה לפינג־פונג, אבל אין עם מי לדבר". דיסטיל-אטבריאן, המזוהה עם הימין, אולי מתבטאת בבוטות, אבל יש בדבריה מידה לא מועטה של צדק, שכן המחשבה הליברלית…

Read More Read More

הרגע הפופוליסטי העכשווי (מאמר שלא פורסם, ינואר 2019)

הרגע הפופוליסטי העכשווי (מאמר שלא פורסם, ינואר 2019)

אנו מצויים כיום, קובעת שנטאל מוף, אחת מבנות-הסמכא האקדמיות המובילות בנושאים אלו, בעיצומו של "רגע פופוליסטי". בניגוד לשימוש השכיח – והשלילי – שנעשה במושג "פופוליזם" בישראל, מדובר במסורת פוליטית חשובה שמייצגת, במובנים עמוקים, את אופיה העממי וההמוני הבסיסי של השיטה הדמוקרטית. זאת, בניגוד לגרסה האליטיסטית המוכרת לנו של ממשל הנציגים. ברקע כל התנועות הפופוליסטיות המגוונות הפועלות כיום בעולם ניצב אירוע מכונן – המשבר הכלכלי אדיר המימדים של שנת 2008, הקשה ביותר שחוותה השיטה הקפיטליסטית מאז השפל הגדול של שנת 1929….

Read More Read More

בשבחי הדמוקרטיה הפוסט-ליברלית (פורסם ב"הארץ", 13.6.2016)

בשבחי הדמוקרטיה הפוסט-ליברלית (פורסם ב"הארץ", 13.6.2016)

נעה לנדאו מבכה במאמר שפירסמה בעמודים אלה את הופעתו של עידן "פוסט־ליברלי" בדמוקרטיה הישראלית, שבו הדמוקרטיה הליברלית הופכת ל"מבנה בלי תוכן" ("דמוקרטיה פוסט־ליברלית", 29.5). אין ספק שבשנים האחרונות אנו עדים לתופעות מדאיגות, המאיימות על חוסנה של הדמוקרטיה הישראלית, ומועצמות על ידי השליטה הממושכת בשטחים. פרשת החייל היורה — על ההדים החברתיים והפוליטיים שלה — היא דוגמה נוקבת לסוגיות המדאיגות שעליהן מצביעה לנדאו. עם זאת, מאמרה, בדומה למאמרים רבים אחרים של כותבים ליברלים, מציע ניתוח חלקי בלבד. למעשה, בשנים האחרונות דווקא…

Read More Read More