עופר סיטבון – הארכיון

מערכת בחירות רביעית בתוך 23 חודשים היא ללא ספק עדות לסחרור שאליו נקלעה הפוליטיקה הישראלית. העובדה שהדבר מתרחש על רקע משפט שוחד לראש ממשלה מכהן ובמקביל למגפה חסרת-תקדים שחשפה צילום רנטגן לא מאוד מחמיא של החברה הישראלית מעצימה את המשבר הנוכחי לממדים היסטוריים. גם אם קשה עדיין לחזות את השלכותיו הפוליטיות, ניתן להצביע כבר בוודאות רבה על דבר אחד: התבססותה של ההגמוניה הליכודית. הבנתה תאפשר לנו פענוח טוב יותר של הפוליטיקה הישראלית העכשווית. מושג ההגמוניה, שפיתח המנהיג הקומוניסטי אנטוניו גראמשי…

Read More Read More

מייסד פייסבוק, מארק צוקרברג, הצהיר החודש כי הוא תומך בהכנסה בסיסית לכול. לדבריו, עלינו לאמץ אמנה חברתית חדשה שתיתן לכל אזרח רשת ביטחון בסיסית, באמצעות תשלום חודשי קבוע ולא מותנה, באופן שיעודד כמה שיותר אנשים ליטול סיכונים כדי לקדם רעיונות ויוזמות חדשים. לדבריו, "להעניק לכולם את החירות להגשים את התכלית בחיים, לא מגיע בחינם. לכן אנשים כמוני צריכים לממן זאת". אכן, רעיון ההכנסה הבסיסית הוא אחד הרעיונות החברתיים ה"חמים" בשיח הכלכלי-חברתי כיום בעולם. הנושא הפך לחלק מרכזי מהשיח הפוליטי במדינות…

Read More Read More

אנחת הרווחה שנשמעה בעקבות ניצחונו של עמנואל מקרון בבחירות בצרפת, אינה צריכה להטעות. הישגה האלקטורלי של מארין לה-פן – כמעט 11 מיליון קולות – ממשיך את השינוי הטקטוני, שהחל עם הברקזיט ובעיקר עם ניצחונו של דונלד טראמפ. מדובר בהסדר גיאו-פוליטי חדש שהתהווה במערב בעשורים האחרונים, בתגובת-נגד לגלובליזציה ששינתה ללא היכר את הכלכלה ואת הפוליטיקה העולמית. העלייה בחשיבות השווקים, ניידותו המוחלטת של ההון, והצורך למשוך השקעות זרות צמצמו מאוד את מרחב התמרון של ממשלות בעיצוב מדיניותן הכלכלית. מצב דברים זה, שהעמיק…

Read More Read More

"[המורה] אמר, נניח שכיתה זו היא האומה. ואומה זו יש לה חמישים מליון כסף. האין אומה זו שרויה בשגשוג כלכלי? תלמידה מספר עשרים, האין אומה זו שרויה בשגשוג כלכלי? כלום אינך בת לאומה עשירה?" "ומה ענית את?" שאלה לואיזה. "העלמה לואיזה, אמרתי שאיני יודעת. שאינני יכולה לדעת אם אני בת לאומה עשירה או לא, כל עוד אינני יודעת בידי מי הכסף, ואם משהו ממנו שייך לי. אבל זו לא היתה תשובה ממין השאלה. לא תשובה לעניין", אמרה סיסי ומחתה את…

Read More Read More

בשנים האחרונות יותר ויותר תאגידים גדולים מתהדרים ב"אחריות חברתית" וב"תרומה לקהילה". הקהילה העסקית מיצבה פעילות זו כפעולה וולונטרית הנובעת מ"אזרחות תאגידית" טובה. אלא שבפעילות זו חסרה חוליה מרכזית: שאלת האחריות הכלכלית של התאגיד, ובראשה – פרקטיקות אתיות של תשלום מס. שיעור מס החברות בישראל צונח. 61% בשנת 1985 הפכו ל-25% בלבד, שיצטמקו ל-18% ב-2016. את הסיבות לכך כולם יודעים: ההון נייד, צריך למשוך משקיעים, מיסוי נמוך יעודד תשלום מס אמת. מדוע אפוא התאגידים הגדולים במשק עדיין משתמשים בתכנוני מס אגרסיביים, ובראשם…

Read More Read More

לנוסח שהתפרסם ד"ר אבי נוב האיר את עינינו לאחרונה במידע מועיל. כך למדנו "איפה נמצא מקלט המס האידאלי" (30.9.09) ואף ש"העלמת מס אינה גניבה" (9.9.09). בבסיס עמדה זו עומדת תפיסה הרואה במס עלות המוטלת על הנישום, שראוי ככל האפשר לחמוק ממנה. תפיסה זו מקובל על רבים בקרב הקהילה המשפטית והחשבונאית בישראל – כמו גם בקרב לקוחותיהם הנמנים, ככלל, על העשירון (שלא לומר – המאיון) העליון –, אשר רואים בחיוב תכנוני מס אגרסיביים המצוים ב"תחום האפור" של חקיקת המס. גישה זו…

Read More Read More