Between Normative Power and Soft Power: the Psagot case (ביחד עם נלי מונין)
פורסם בכרך 13 של כתב העת Australian and New Zealand Journal of European Studies
HUMAN RIGHTS, NORMATIVE PRESSURE AND CORPORATE SOCIAL RESPONSIBILITY IN THE ISRAELI-PALESTINIAN CONFLICT
המאמר פורסם בכרך 52 של כתב העת Georgetown Journal of International Law
תקנות סימון המזון – עוד ארוכה הדרך להגנה על בריאות הציבור (ביחד עם רו"ח דלית שור-אוסלקה) (פורסם ב-8.9.2020, The Marker)
בינואר 2020 נכנסו לתוקפן תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון, סימון תזונתי) במטרה להנגיש את הערך התזונתי של המזון בצורה ברורה וקלה לזיהוי, באמצעות סימון שיפוטי ותזונתי – אדום וירוק – על גבי האריזות ובכך לאפשר לציבור הצרכנים בחירה מושכלת ובריאה. דו"ח שפרסמה לאחרונה הקליניקה לתאגידים וחברה במרכז האקדמי למשפט ועסקים מצביע על ליקויים רבים ביישומן ובאכיפתן של התקנות. כך, למשל, חלק מהחברות החליפו את אריזת המוצר לצבע אדום שבתוכו נבלע הסימון, בעוד אחרות הוסיפו סימנים פרסומיים ירוקים שעלולים להטעות…
סדרת שיחות בנושא "התאגיד והחברה" (פודקאסט "המעבדה" של גיל מרקוביץ', דצמבר 2019)
ניתן להאזין ל-6 השיחות כאן
שוק, משפט ופוליטיקה: על אחריות חברתית של תאגידים
הספר שוק, משפט ופוליטיקה: על אחריות חברתית של תאגידים בעריכתי ובעריכת רונית דוניץ-קידר יצא לאור היום בהוצאת רסלינג. זהו ספר ראשון מסוגו בישראל המקבץ מאמרים של חוקרים מדיסציפלינות שונות – משפט, סוציולוגיה, היסטוריה וסביבה – המציעים ניתוח ביקורתי וחדשני של שדה האחריות החברתית התאגידית. השיח הקיים בתחום זה, למרות התפתחות רבה שעבר בשנים האחרונות, עדיין רואה באחריות החברתית התאגידית שדה שהוא בעיקרו וולונטרי, לאו דווקא משפטי, המצוי בתחום שמעבר לציות לחוק וכפוף לחובת התאגיד למקסם רווחים. בניגוד לתפיסה זו, נקודת…
המאבק בתאונות עבודה בבניין נמצא בידי הבנקים (ביחד עם אדר גרין וגלית צברי, פורסם ב-The Marker, 22.5.2016)
ריבוי התאונות הקשות והקטלניות בענף הבנייה עלה באחרונה למודעות הציבורית בישראל, הרבה בזכות פועלה של "הקואליציה למאבק בתאונות הבניין" ובזכות כלי תקשורת, שהחלו לסקר את התחום ואינם מרפים מן העניין. הקואליציה וכלי התקשורת מתרכזים, ובצדק, בשאלת הפיקוח והאכיפה של החוק ובמקומם של פקחי משרד הכלכלה שעובדים בתת־תקינה משוועת ובלי אמצעים; של המשטרה, שחסרה בה מודעות למאפיינים המיוחדים של אתרי התאונות האלה; של הפרקליטות, שממעיטה להגיש כתבי אישום; ושל בתי המשפט, שבמקרים הנדירים שמגיעים לדיון מסתפקים בקנסות קלים. ואולם יש זווית…
סרטון בנושא צדק במיסוי של הסטודנטים בקליניקה לאחריות תאגידית בהנחייתי
קידום השלום ינמיך את להבות החרם (פורסם ב-26.7.2015, The Marker)
הדיון הציבורי שהתעורר בשבועות האחרונים בשאלת החרם על ישראל, הוא חלק מסוגיה מדינית וכלכלית אסטרטגית, שעשויה ללוות אותנו לא מעט בשנים הקרובות. בדומה לתחומים אחרים, גם בעניין זה קיימת נטייה לבחון את הדברים אך ורק בעיניים ישראליות, מבלי לראות את התמונה הרחבה שאנחנו רק חלק ממנה. אין ספק, חלק מיוזמי החרם מחזיקים בעמדות אנטי־ישראליות, ולעתים אף אנטישמיות. עם זאת, כדי להבין את תופעת החרם הכלכלי וכיצד להתמודד עמה, חשוב להכיר את ההקשר הרחב יותר של השינוי בציפיות החברתיות מתאגידים ואת…
אחריות תאגידית זה גם לא לסייע בהעלמת מס (פורסם ב-24.11.14, The Marker)
הקנסות העצומים, יותר מ–2 מיליארד שקל, שצפוי בנק לאומי לשלם בארה"ב בגין סיועו לאזרחים אמריקאים לחמוק מתשלומי מס, עוררו זעם ציבורי עצום. הזעם אינו נובע רק מעצם ההתנהגות הבעייתית של בנק גדול, אלא גם מהעובדה כי נושאי המשרה האחראים לכישלון האדיר הזה, ובראשם המנכ"לית לשעבר גליה מאור, לא ייפגעו ממנו בשל הכיסוי הביטוחי ששולם עבורם; וכן מכך שאת הקנס ישלם בפועל הציבור הרחב באמצעות כספי הפנסיה שלו. התבוננות נוספת בפרשה זו — כמו גם בקנס שמסתמן שיוטל בארה"ב על בנק…
ביקורת על הספר The Rise of Global Corporate Responsibility: Mining and the Spread of Global Norms/Hevina S. Dashwood (התפרסמה בביטחון סוציאלי 92, בעמ' 183-180)
הדיון הציבורי והאקדמי המתנהל בשני העשורים האחרונים בשאלת האחריות החברתית של תאגידים (Corporate Social Responsibility: CSR) הוא סבב נוסף במאבק המתחולל מזה למעלה מ-100 שנה בין הגישה המתמקדת ביעילות הכלכלית של התאגיד העסקי (ועל כן רואה בו גוף פרטי) לבין הגישה שמדגישה את האחריות החברתית שלו (ואת היותו גוף בעל אופי ציבורי). חשיפתן של פרקטיקות פעולה של תאגידים רב-לאומיים הפוגעות בסביבה, בעובדים ובזכויות האדם, בעיקר במדינות העולם השלישי, מובילה כיום לדרישה גוברת, הן בקרב ארגוני חברה אזרחית והן בקרב קובעי…