Browsed by
קטגוריה: שונות

בזכות הפינג-פונג (מאמר שלא פורסם, מאי 2019)

בזכות הפינג-פונג (מאמר שלא פורסם, מאי 2019)

יותר ויותר, נדמה שהשיח הפוליטי בישראל איבד את היכולת לנהל דו-שיח אמיתי – כזה המבקש, ובשיאו אף מצליח, להתעלות מעל נקודות העיוורון של כל אחד מהצדדים. שני ראיונות שהתפרסמו בחודשים האחרונים בבמות שונות מאפשרים לזקק תובנות חשובות בהקשר זה. הפובליציסטית גלית דיסטיל-אטבריאן ביכתה לפני חודשים אחדים ("הארץ", 21.2.2019), את העובדה ש"אין אינטלקט בצד השני. אני מתה לפינג־פונג, אבל אין עם מי לדבר". דיסטיל-אטבריאן, המזוהה עם הימין, אולי מתבטאת בבוטות, אבל יש בדבריה מידה לא מועטה של צדק, שכן המחשבה הליברלית…

Read More Read More

הרהורים בעקבות הבחירות (מאמר שלא פורסם, אפריל 2019)

הרהורים בעקבות הבחירות (מאמר שלא פורסם, אפריל 2019)

ביסודי, אני אדם אופטימי. אך מערכת הבחירות שאך הסתיימה לא הותירה מקום רב לתקווה. מה לא היה בה: כזבים רבים מספור שהופרחו בגלוי וללא בושה; שיסוי ארסי, בעיקר מצד הליכוד, שחתר באופן מתמיד תחת עצם הלגיטימיות של יריבות פוליטית; ורמה נמוכה, סאונדבייטית, של מרבית הוויכוחים הפוליטיים שבכל זאת התנהלו ("שמאל חלש" מול "ימין חזק") וששיקפו את הפנייה האסטרטגית של הפוליטיקאים ל"בייס" – פנייה שמקבעת בעוצמה את הזהויות השבטיות השונות ובעיקר משסה אותן ללא הרף האחת בשנייה. לפחות אי-אפשר לומר עלינו…

Read More Read More

הרגע הפופוליסטי העכשווי (מאמר שלא פורסם, ינואר 2019)

הרגע הפופוליסטי העכשווי (מאמר שלא פורסם, ינואר 2019)

אנו מצויים כיום, קובעת שנטאל מוף, אחת מבנות-הסמכא האקדמיות המובילות בנושאים אלו, בעיצומו של "רגע פופוליסטי". בניגוד לשימוש השכיח – והשלילי – שנעשה במושג "פופוליזם" בישראל, מדובר במסורת פוליטית חשובה שמייצגת, במובנים עמוקים, את אופיה העממי וההמוני הבסיסי של השיטה הדמוקרטית. זאת, בניגוד לגרסה האליטיסטית המוכרת לנו של ממשל הנציגים. ברקע כל התנועות הפופוליסטיות המגוונות הפועלות כיום בעולם ניצב אירוע מכונן – המשבר הכלכלי אדיר המימדים של שנת 2008, הקשה ביותר שחוותה השיטה הקפיטליסטית מאז השפל הגדול של שנת 1929….

Read More Read More

סובסידיאריות: הדרך לעיר של טוב משותף (מכון שחרית, ספטמבר 2018)

סובסידיאריות: הדרך לעיר של טוב משותף (מכון שחרית, ספטמבר 2018)

תקציר מנהלים על רקע יחסי הגומלין המורכבים והבעייתיים בין השלטון המרכזי לבין השלטון המקומי בישראל – למרות ייצוגיותו הדמוקרטית והשפעתו הגדולה על חיי היומיום של תושבים, השלטון המקומי נתפס במידה רבה כ"קבלן ביצוע" של השלטון המרכזי – נייר העמדה מבקש להציג את תפקידו החברתי, הדמוקרטי ובעיקר הקהילתי החשוב של מושג הסובסידיאריות, וזאת כחלק מתפיסה המבקשת לקדם פוליטיקה של הטוב החברתי המשותף. עקרון הסובסידיאריות קובע כי על הכרעות בשאלות של מדיניות ציבורית להתקבל בקרבה המירבית האפשרית לאזרחים המושפעים מאותן הכרעות, על-ידי…

Read More Read More

בעקבות הפיטורים ב"טבע" (מאמר שלא פורסם, דצמבר 2017)

בעקבות הפיטורים ב"טבע" (מאמר שלא פורסם, דצמבר 2017)

פרשת הפיטורים בחברת "טבע" ראויה בוודאי לניתוח ביקורתי במדורי הכלכלה, ואולם היא גם מעלה תובנות חברתיות עמוקות יותר, ובפרט מה קורה כאשר נורמות תרבותיות מיובאות ומאומצות ללא הבחנה. התנהלות החברה שיקפה תפיסות אמריקאיות הרואות את בעלי המניות כגורם החשוב ביותר בתאגיד; מאדירות את מעמד המנהלים באמצעות תגמולים מסנוורי-עיניים; מתייחסות לעובדים כאל גורם ייצור שניתן לנייד ו"לייעל" לפי הצורך, ולחובה לשלם מס כמשקולת שראוי לחמוק ממנה בכל דרך. מדובר במיקרוקוסמוס של התפיסות הכלכליות-חברתיות המושלות בכיפה בארבעת העשורים האחרונים, ששואפות להשליט את…

Read More Read More

שוק, משפט ופוליטיקה: על אחריות חברתית של תאגידים

שוק, משפט ופוליטיקה: על אחריות חברתית של תאגידים

הספר שוק, משפט ופוליטיקה: על אחריות חברתית של תאגידים בעריכתי ובעריכת רונית דוניץ-קידר יצא לאור היום בהוצאת רסלינג. זהו ספר ראשון מסוגו בישראל המקבץ מאמרים של חוקרים מדיסציפלינות שונות – משפט, סוציולוגיה, היסטוריה וסביבה – המציעים ניתוח ביקורתי וחדשני של שדה האחריות החברתית התאגידית. השיח הקיים בתחום זה, למרות התפתחות רבה שעבר בשנים האחרונות, עדיין רואה באחריות החברתית התאגידית שדה שהוא בעיקרו וולונטרי, לאו דווקא משפטי, המצוי בתחום שמעבר לציות לחוק וכפוף לחובת התאגיד למקסם רווחים. בניגוד לתפיסה זו, נקודת…

Read More Read More

ליברליזם של טוב משותף (מאמר שלא פורסם, פברואר 2017)

ליברליזם של טוב משותף (מאמר שלא פורסם, פברואר 2017)

מה משותף למלומדים מני מאוטנר, קרלו שטרנגר, אורי אבנרי, שלמה אבינרי, רם פורמן ויגאל עילם? כולם עסקו בשבועות האחרונים בשאלה האם ראוי שלליברליזם הישראלי יהיה תוכן אידאי משלו, או שמא די באימוץ הגרסה הקלאסית ה"רזה" של הליברליזם, הניזונה מעקרונות החילוניות והנאורות. אך טבעי הוא שהדיון ההיסטורי והרעיוני הזה, שמצביע על תחושת דחיפות וחרדה, ייערך על גבי עמוד הדעות של עיתון "הארץ". אל מול עמדתם של מאוטנר ואבינרי שמבקשים לצקת תוכן רעיוני – בכיוונים רפובליקניים ולאומיים – לתוך הליברליזם הישראלי, ניצבת…

Read More Read More

בעקבות בחירת טראמפ (מאמר שלא פורסם, דצמבר 2016)

בעקבות בחירת טראמפ (מאמר שלא פורסם, דצמבר 2016)

התזה פשוטה: בסופו של דבר, בלב מערכת הבחירות עמדו שאלות של גבולות ושל חומות– רעיוניות, פיזיות ואף וירטואליות. ברמה הרעיונית, הילרי קלינטון ייצגה, ייצגה במידה רבה, את תומכי הגלובליזציה, המקדשת ערכים של אינדיבידואליזם וקוסמופוליטיות, המתבססים על ניידות גיאוגרפית וחברתית באמצעות זרימה חופשית של מידע, הון, סחורות ואנשים. דונלד טראמפ, מנגד, ניהל אמנם קמפיין פלגני שהסית נגד מיעוטים אך הוא נתפס על-ידי רבים כ"אחד משלנו" כשתקף את הסכמי הסחר המניידים משרות לסין – שבהם תמכה קלינטון, לפחות בעבר – והבטיח להטיל…

Read More Read More