Browsed by
קטגוריה: מאמרי דעה

בין דרייפוס לנתניהו (התפרסם ב"עין השביעית", 1.6.2021)

בין דרייפוס לנתניהו (התפרסם ב"עין השביעית", 1.6.2021)

לאחרונה – במה שנדמה כנצח לנוכח האירועים האחרונים – תהה יאיר נתניהו באחד מציוציו כיצד לא קם בישראל אמיל זולא שיזעק "אני מאשים" כנגד העוול שנגרם לאביו. בכך הוא הדהד את ההשוואה למשפט דרייפוס שעושים רבים מבין תומכיו של בנימין נתניהו. אך דומה שההקשר הדרייפוסארי העכשווי של הפוליטיקה הישראלית מצוי במקום אחר. פרשת דרייפוס ממוסגרת בהיסטוריוגרפיה הציונית בעיקר כזרז של הפרויקט ההרצליאני להקמת מדינת היהודים. ואולם, בהקשר של ההיסטוריה והפוליטיקה הצרפתית, מדובר בנקודת שיא של התנגשות שפילגה את החברה במשך…

Read More Read More

יש פופוליזם אחר (התפרסם ב"העין השביעית", 19.3.2021)

יש פופוליזם אחר (התפרסם ב"העין השביעית", 19.3.2021)

בשני העשורים האחרונים, מאז האינתיפאדה השנייה שריסקה את השמאל הציוני, המערכת הפוליטית בישראל משוקעת בתוך ההגמוניה הליכודית. הדומיננטיות הזו מניעה את המערכת הפוליטית הישראלית בשני אופנים מרכזיים: ראשית, ברמה הפרסונלית-מוסדית, בריבוי של מפלגות ואישים שמתפלגים מהליכוד במטרה להקים מחדש את הליכוד "האמיתי" (רשימה חלקית: אריאל שרון, אהוד אולמרט, דוד לוי, ציפי לבני, דן מרידור, בני בגין, אביגדור ליברמן, משה כחלון, משה יעלון, גדעון סער), לא פעם תוך שיתוף פעולה או לפחות גיבוי של גורמים מהמרכז-שמאל (רשימה חלקית: שמעון פרס, אהוד…

Read More Read More

גלגולה של הגמוניה: מחואן פרון ועד לנתניהו (התפרסם ב"גלובס", 1.2.2021)

גלגולה של הגמוניה: מחואן פרון ועד לנתניהו (התפרסם ב"גלובס", 1.2.2021)

מערכת בחירות רביעית בתוך 23 חודשים היא ללא ספק עדות לסחרור שאליו נקלעה הפוליטיקה הישראלית. העובדה שהדבר מתרחש על רקע משפט שוחד לראש ממשלה מכהן ובמקביל למגפה חסרת-תקדים שחשפה צילום רנטגן לא מאוד מחמיא של החברה הישראלית מעצימה את המשבר הנוכחי לממדים היסטוריים. גם אם קשה עדיין לחזות את השלכותיו הפוליטיות, ניתן להצביע כבר בוודאות רבה על דבר אחד: התבססותה של ההגמוניה הליכודית. הבנתה תאפשר לנו פענוח טוב יותר של הפוליטיקה הישראלית העכשווית. מושג ההגמוניה, שפיתח המנהיג הקומוניסטי אנטוניו גראמשי…

Read More Read More

תקנות סימון המזון – עוד ארוכה הדרך להגנה על בריאות הציבור (ביחד עם רו"ח דלית שור-אוסלקה) (פורסם ב-8.9.2020, The Marker)

תקנות סימון המזון – עוד ארוכה הדרך להגנה על בריאות הציבור (ביחד עם רו"ח דלית שור-אוסלקה) (פורסם ב-8.9.2020, The Marker)

בינואר 2020 נכנסו לתוקפן תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון, סימון תזונתי) במטרה להנגיש את הערך התזונתי של המזון בצורה ברורה וקלה לזיהוי, באמצעות סימון שיפוטי ותזונתי – אדום וירוק – על גבי האריזות ובכך לאפשר לציבור הצרכנים בחירה מושכלת ובריאה. דו"ח שפרסמה לאחרונה הקליניקה לתאגידים וחברה במרכז האקדמי למשפט ועסקים מצביע על ליקויים רבים ביישומן ובאכיפתן של התקנות. כך, למשל, חלק מהחברות החליפו את אריזת המוצר לצבע אדום שבתוכו נבלע הסימון, בעוד אחרות הוסיפו סימנים פרסומיים ירוקים שעלולים להטעות…

Read More Read More

סאגת ״פוקס״ היא קריאת ההשכמה לאליטות (גרסה לא ערוכה) (פורסם ב-The Marker, 30.7.2020)

סאגת ״פוקס״ היא קריאת ההשכמה לאליטות (גרסה לא ערוכה) (פורסם ב-The Marker, 30.7.2020)

הסאגה האחרונה סביב חברת "פוקס" – חלוקת דיבידנד נדיב בעיצומו של משבר הקורונה לאחר שהובילה מאבק מוצלח לקבלת מענק מדינתי למניעת פיטורין – איננה רק עניין למדורי הכלכלה. היא מדגימה מה קורה כאשר נורמה משפטית וחברתית – ראיית בעלי המניות כגורם החשוב ביותר בתאגיד – מיובאת ומאומצת ללא הבחנה. בזעיר אנפין, מדובר בביטוי לתפיסות כלכליות-חברתיות המושלות בכיפה בארבעת העשורים האחרונים, ומחלחלות לכל תחום בחיינו – מתכנון ערים ועד מערכת החינוך. אכן, כוח השכנוע שלתפיסות אלו הוא רב, בעיקר על רקע…

Read More Read More

המציאות משתנה במהירות, והניסיון להבחין בין שמרנים לפרוגרסיביים עקר מיסודו – תגובה למאמרו של יונתן הירשפלד ("מוסף הארץ", 22.5.2020)

המציאות משתנה במהירות, והניסיון להבחין בין שמרנים לפרוגרסיביים עקר מיסודו – תגובה למאמרו של יונתן הירשפלד ("מוסף הארץ", 22.5.2020)

מאמרו המעניין של יונתן הירשפלד ("זה קורה שוב ושוב: מדוע מצליח הימין לחטוף את הרעיונות של השמאל?", 14.5) הוא דוגמה מצוינת לגמל שאינו מסוגל לראות את הדבשת שלו. למעשה, הוא כלל אינו מודע לקיומה. במאמרו קונן הירשפלד על ההשתלטות העוינת של הימין השמרני על רעיונותיו של השמאל הפרוגרסיבי, שבאה לידי ביטוי, לדבריו, בשימוש ברעיונות אלה תוך ניתוקם מהערכים שלאורם הם נוסחו. האחריות לכך נופלת, לדידו, על השיח הז'רגוני הפוסט־מודרני הרב־משמעי שביקר בחוסר אחריות את התבונה תוך ויתור על הסובייקט האוניברסלי….

Read More Read More

על פוליטיקה של טוב משותף (התפרסם ב-Mako 24.10.2019)

על פוליטיקה של טוב משותף (התפרסם ב-Mako 24.10.2019)

המבוי הסתום הפוליטי המתסכל שבו נתונה הפוליטיקה הישראלית אינו נובע רק ממשחקי כוח קואליציוניים. הדומיננטיות הגוברת של הרשתות החברתיות בשנים האחרונות מובילה את הדיון הציבורי, את מרבית השיח הפוליטי ואף את עיצוב המדיניות הציבורית, להתבוסס בויכוח בלתי פוסק על סמלים. ויכוח זה מקבל ביטוי בשלל אופנים – התבטאויות או מעשים, פרובוקציות או סרטונים. הביטוי הבולט לכך הוא חוק הלאום שהצית תבערה של ממש בשדה הוויכוח הפוליטי, על אף שמשמעותו העיקרית הייתה ללא ספק סימבולית. סמלים הם עניין חשוב בדמוקרטיה, ובפרט…

Read More Read More

בזכות המסורתיות: למצוא את הטוב המשותף (פורסם במוסף השנתי של The Marker, 30.12.2018)

בזכות המסורתיות: למצוא את הטוב המשותף (פורסם במוסף השנתי של The Marker, 30.12.2018)

כשהיינו נוסעים לשישי-שבת לסבא וסבתא, באשדוד של שנות ה-80, חיכינו בציפייה לטקסים הקבועים: הצפייה המשותפת בסרט הערבי, הקידוש וסעודת השבת, התפילה בבית הכנסת בשבת בבוקר, ההליכה לחוף הים הסואן, טקס ההבדלה… המסורתיות המזרחית הזו, שבדרך כזו או אחרת, שותפים לה מרבית המזרחים בישראל, היא לכאורה פרדוקסלית: הדתיים בזים לה בגין בינוניותה הדתית, אך גם החילונים בזים לה בגין, ובכן, בינוניותה הדתית ("מנשקי הקמעות"). אלא שלמי שכמוני גדל לתוכה, היא נדמתה תמיד כעמדה המתאימה ביותר להתמודדות עם הסתירות האינהרנטיות לקיום האנושי…

Read More Read More

הפרטת הכשרות – מי אמור לשאת באחריות? (התפרסם ב"כלכליסט", 17.11.17)

הפרטת הכשרות – מי אמור לשאת באחריות? (התפרסם ב"כלכליסט", 17.11.17)

האם השגחת כשרות היא מתפקידיה של המדינה? האם העברת סמכויות כלשהן בתחום זה מידי המדינה לגורמים פרטיים היא בגדר "הפרטה"? הדיון בסוגיה התעורר לאחרונה מחדש בעקבות פסיקת בג"ץ שהותירה על כנו את האיסור על בית אוכל שאינו מחזיק בתעודת הכשר מהרבנות להציג מצג כשרותי, אך התירה לו להציג מצג אמת בדבר הסטנדרטים שעליהם הוא מקפיד ואופן הפיקוח על שמירתם, לרבות הבהרה מפורשת כי אין בידו תעודת הכשר. ניתן להצביע בהקשר זה על שתי תפיסות מתחרות: מי שרואה במתן שירותי פיקוח…

Read More Read More

משנים את העולם באמצעות השקעות אחראיות (התפרסם ב-The Marker, 16.10.17)

משנים את העולם באמצעות השקעות אחראיות (התפרסם ב-The Marker, 16.10.17)

הממונה על הביטוח, שוק ההון והחיסכון, דורית סלינגר, פירסמה בתחילת ספטמבר טיוטת הנחיה חשובה: על פי המוצע, משקיעים מוסדיים יוכפפו למדיניות "אמץ או גלה" ביחס לשאלה האם מדיניות ההשקעה שלהם כוללת התייחסות להשקעות אחראיות. הצעד של סלינגר אינו בגדר גחמה, כפי שניתן היה אולי להתרשם מקריאת כתבתו של אסא ששון ב–TheMarker, ("מה חשוב יותר בחיסכון הפנסיוני — ערכים או תשואה?", 26.9). שורשיה של ההשקעה האחראית מצויים בקהילות נוצריות כמו הקווייקרים והמתודיסטים, שהטילו כבר במאה ה–18 מגבלות שונות על השקעה (למשל,…

Read More Read More