Browsed by
קטגוריה: מאמרים שלא פורסמו

הרהורים על פורום קהלת (מאמר שנדחה על-ידי "מקור ראשון")

הרהורים על פורום קהלת (מאמר שנדחה על-ידי "מקור ראשון")

מינויו של נפתלי בנט לראשות הממשלה מביא לשיא את פוטנציאל השפעתו של פורום קהלת. הפורום, שמלווה בעיקר פוליטיקאים מקרב הציונות הדתית, תופס בשנים האחרונות מקום מרכזי ביותר בעיצוב המדיניות הציבורית בישראל. אך בעוד שניתן להבין את ההשפעה הזו בכל הנוגע לתפיסות המדיניות הימניות שמקדם הפורום, קשה לקבל את השתרשותן הגוברת של תפיסותיו הכלכליות המכפיפות כל שאלה חברתית-כלכלית לשוק ולהגיונו, והמציבות בראש סולם העדיפויות את חירות הפרט. אשר על כן, מאמר זה מבקש להתמקד בשלושה מישורים המדגימים את הפרכות הגלומות בתפיסות…

Read More Read More

בזכות הפינג-פונג (מאמר שלא פורסם, מאי 2019)

בזכות הפינג-פונג (מאמר שלא פורסם, מאי 2019)

יותר ויותר, נדמה שהשיח הפוליטי בישראל איבד את היכולת לנהל דו-שיח אמיתי – כזה המבקש, ובשיאו אף מצליח, להתעלות מעל נקודות העיוורון של כל אחד מהצדדים. שני ראיונות שהתפרסמו בחודשים האחרונים בבמות שונות מאפשרים לזקק תובנות חשובות בהקשר זה. הפובליציסטית גלית דיסטיל-אטבריאן ביכתה לפני חודשים אחדים ("הארץ", 21.2.2019), את העובדה ש"אין אינטלקט בצד השני. אני מתה לפינג־פונג, אבל אין עם מי לדבר". דיסטיל-אטבריאן, המזוהה עם הימין, אולי מתבטאת בבוטות, אבל יש בדבריה מידה לא מועטה של צדק, שכן המחשבה הליברלית…

Read More Read More

הרהורים בעקבות הבחירות (מאמר שלא פורסם, אפריל 2019)

הרהורים בעקבות הבחירות (מאמר שלא פורסם, אפריל 2019)

ביסודי, אני אדם אופטימי. אך מערכת הבחירות שאך הסתיימה לא הותירה מקום רב לתקווה. מה לא היה בה: כזבים רבים מספור שהופרחו בגלוי וללא בושה; שיסוי ארסי, בעיקר מצד הליכוד, שחתר באופן מתמיד תחת עצם הלגיטימיות של יריבות פוליטית; ורמה נמוכה, סאונדבייטית, של מרבית הוויכוחים הפוליטיים שבכל זאת התנהלו ("שמאל חלש" מול "ימין חזק") וששיקפו את הפנייה האסטרטגית של הפוליטיקאים ל"בייס" – פנייה שמקבעת בעוצמה את הזהויות השבטיות השונות ובעיקר משסה אותן ללא הרף האחת בשנייה. לפחות אי-אפשר לומר עלינו…

Read More Read More

הרגע הפופוליסטי העכשווי (מאמר שלא פורסם, ינואר 2019)

הרגע הפופוליסטי העכשווי (מאמר שלא פורסם, ינואר 2019)

אנו מצויים כיום, קובעת שנטאל מוף, אחת מבנות-הסמכא האקדמיות המובילות בנושאים אלו, בעיצומו של "רגע פופוליסטי". בניגוד לשימוש השכיח – והשלילי – שנעשה במושג "פופוליזם" בישראל, מדובר במסורת פוליטית חשובה שמייצגת, במובנים עמוקים, את אופיה העממי וההמוני הבסיסי של השיטה הדמוקרטית. זאת, בניגוד לגרסה האליטיסטית המוכרת לנו של ממשל הנציגים. ברקע כל התנועות הפופוליסטיות המגוונות הפועלות כיום בעולם ניצב אירוע מכונן – המשבר הכלכלי אדיר המימדים של שנת 2008, הקשה ביותר שחוותה השיטה הקפיטליסטית מאז השפל הגדול של שנת 1929….

Read More Read More

בעקבות הפיטורים ב"טבע" (מאמר שלא פורסם, דצמבר 2017)

בעקבות הפיטורים ב"טבע" (מאמר שלא פורסם, דצמבר 2017)

פרשת הפיטורים בחברת "טבע" ראויה בוודאי לניתוח ביקורתי במדורי הכלכלה, ואולם היא גם מעלה תובנות חברתיות עמוקות יותר, ובפרט מה קורה כאשר נורמות תרבותיות מיובאות ומאומצות ללא הבחנה. התנהלות החברה שיקפה תפיסות אמריקאיות הרואות את בעלי המניות כגורם החשוב ביותר בתאגיד; מאדירות את מעמד המנהלים באמצעות תגמולים מסנוורי-עיניים; מתייחסות לעובדים כאל גורם ייצור שניתן לנייד ו"לייעל" לפי הצורך, ולחובה לשלם מס כמשקולת שראוי לחמוק ממנה בכל דרך. מדובר במיקרוקוסמוס של התפיסות הכלכליות-חברתיות המושלות בכיפה בארבעת העשורים האחרונים, ששואפות להשליט את…

Read More Read More

ליברליזם של טוב משותף (מאמר שלא פורסם, פברואר 2017)

ליברליזם של טוב משותף (מאמר שלא פורסם, פברואר 2017)

מה משותף למלומדים מני מאוטנר, קרלו שטרנגר, אורי אבנרי, שלמה אבינרי, רם פורמן ויגאל עילם? כולם עסקו בשבועות האחרונים בשאלה האם ראוי שלליברליזם הישראלי יהיה תוכן אידאי משלו, או שמא די באימוץ הגרסה הקלאסית ה"רזה" של הליברליזם, הניזונה מעקרונות החילוניות והנאורות. אך טבעי הוא שהדיון ההיסטורי והרעיוני הזה, שמצביע על תחושת דחיפות וחרדה, ייערך על גבי עמוד הדעות של עיתון "הארץ". אל מול עמדתם של מאוטנר ואבינרי שמבקשים לצקת תוכן רעיוני – בכיוונים רפובליקניים ולאומיים – לתוך הליברליזם הישראלי, ניצבת…

Read More Read More

בעקבות בחירת טראמפ (מאמר שלא פורסם, דצמבר 2016)

בעקבות בחירת טראמפ (מאמר שלא פורסם, דצמבר 2016)

התזה פשוטה: בסופו של דבר, בלב מערכת הבחירות עמדו שאלות של גבולות ושל חומות– רעיוניות, פיזיות ואף וירטואליות. ברמה הרעיונית, הילרי קלינטון ייצגה, ייצגה במידה רבה, את תומכי הגלובליזציה, המקדשת ערכים של אינדיבידואליזם וקוסמופוליטיות, המתבססים על ניידות גיאוגרפית וחברתית באמצעות זרימה חופשית של מידע, הון, סחורות ואנשים. דונלד טראמפ, מנגד, ניהל אמנם קמפיין פלגני שהסית נגד מיעוטים אך הוא נתפס על-ידי רבים כ"אחד משלנו" כשתקף את הסכמי הסחר המניידים משרות לסין – שבהם תמכה קלינטון, לפחות בעבר – והבטיח להטיל…

Read More Read More

גיוון ומגורים – איך משלבים? (מאמר שלא פורסם, אוגוסט 2016)

גיוון ומגורים – איך משלבים? (מאמר שלא פורסם, אוגוסט 2016)

גיוון תרבותי – ריבוי סיפורי החיים, המסורות, ובעיקר האנשים – הוא נכס חברתי ראשון במעלה. במיטבה, חברה מגוונת יכולה ליצור מארג חברתי עשיר, מעניין, פתוח וסובלני. אלא שלעיתים גיוון תרבותי עלול לאיים ולחתור תחת הלכידות החברתית. המקרה של מגורי חרדים בערים חילוניות מדגים היטב את המתח הזה. באחרונה התפרסם כי, במסגרת ההתמודדות עם משבר הדיור המחריף בציבור החרדי, מציע משרד השיכון לאפשר בנייה לחרדים גם בערים חילוניות, ששיעור החרדים בהן אינו עולה על 15%. כאשר האפשרויות האחרות הן הקמת גטאות…

Read More Read More

גוגל: do no evil – האמנם? (ביחד עם עו"ד אפי מיכאלי ועם עו"ד מורן הררי. המאמר לא פורסם בעיתונות, כנראה מתוך חשש מגוגל)

גוגל: do no evil – האמנם? (ביחד עם עו"ד אפי מיכאלי ועם עו"ד מורן הררי. המאמר לא פורסם בעיתונות, כנראה מתוך חשש מגוגל)

חוק "הרווחים הכלואים", שנדון בימים אלו בוועדת הכספים של הכנסת, מבקש להעניק הטבת מס בשיעור של מיליארדי (ואולי אף עשרות מיליארדי) שקלים לשורה של תאגידי ענק בגין רווחים שנצברו במהלך השנים ולא שולם עליהם מס. בעת שראש הממשלה ושר האוצר מכריזים מעל לכל במה על "בור" תקציבי המחייב העלאת מיסים, בעיקר על השכבות החלשות ועל מעמד הביניים. אין פלא שח"כ זהבה גלאון החליטה להשיק קמפיין אינטרנטי היוצא חוצץ נגד החוק החדש. אלא שכאן ניצב בפניה מחסום מפתיע: חברת גוגל ישראל…

Read More Read More