www.blacklabor.com – אתר 'עבודה שחורה' שהקימו איתי אשר ויוחאי עילם כבר זכה לפרסום בבלוגוספירה הישראלית, ואולם חשיבותו וייחודו מצדיקים גם מבט 'עכבישי'. בעידן פוליטיקת ההמונים המודרנית, הדמוקרטיה האתונאית של כיכר העיר אינה אופציה מעשית. הדמוקרטיה הייצוגית, על הריחוק והניכור שבין הבוחרים לבין נציגיהם בפרלמנט, היא על-כן כורח בל-יגונה. אלא שהדמוקרטיות המערביות מצויות במשבר עמוק וניכר לעין – אחוזי הצבעה נמוכים, העמקת קשרי ההון והשלטון והחלשות הפרלמנט הם הסימפטומים הבולטים של מצב זה, שהינו החלום הרטוב של ניאו-ליברלים הרואים בפוליטיקה מטרד אשר מפריע לפעולת השוק. במצב דברים זה, מהפכת האינטרנט מייצרת אפשרויות חדשות, מלהיבות; המיידיות, הזמינות והחינמיות של הקשר הוירטואלי מהוות כר נרחב לפעולה תוססת בעלת פוטנציאל להחייאת הפעילות המפלגתית הרעיונית. כמאמר האתר – " אנחנו לא רוצים לבנות עוד אתר של ביקורת משמאל (יש כאלה רבים וטובים) אלא בראש ובראשונה מקום מפגש קבוע ושיחה בין בוחרים לנבחרים." ואכן, האתר (שהמבוסס על האתר www.democraticunderground.com שהקימו תומכי המפלגה הדמוקרטית בארה"ב) אוסף ומפרסם מכתבים שכתבו פעילי מפלגת העבודה ואוהדיה אל חברי הכנסת והשרים שלה, ובאמצעותם – ובעיקר באמצעות תשובותיהם של חברי הכנסת – מנסים לקדם דו-שיח ישיר ומחוייבות רבה יותר בין האזרח לבין חבר הכנסת. האתר מעמיק את השקיפות של הפעילות הסיעתית והפרלמנטרית, 'מתגמל' את חברי הכנסת החרוצים (שלי יחימוביץ כבר אמרנו?) ומזכיר ללא הרף את הבטחות המצע. הוא גם מהווה אמצעי חשוב לקירובם של אזרחים צעירים אכפתיים לתוככי הפוליטיקה. נאיבי? כלל לא בטוח. כיום, יותר ויותר חברי כנסת גולשים ברשת, קוראים טוקבקים, שולחים אימייל, ועל כן, בניגוד לעבר, ניתן להגיע אליהם בקלות רבה. קולם של בלוגרים וכותבים שמתנסחים היטב, יוצר תהודה משמעותית שיכולה להגיע אליהם ולגרום להם, לכל הפחות, להביא בחשבון את העובדה שמעשיהם עומדים למבחן יומיומי. במקרה הטוב יותר, היא יכולה להתניע פעולה פוליטית אמיתית. שאפו!