חברה, גליון 28

חברה, גליון 28

http://www.mtzedek.org.il נסראללה שם את העכביש על המפה בחודשים האחרונים, ולכן הרשה לעצמו המדור לצאת לחופשה קצרה. אך כעת, עם תום המלחמה, גם אנחנו חוזרים. והפעם, אתר של ארגון שכמעט ואינו זקוק לפרסום שתעניק לו תפוצתו הרחבה של 'חברה'. 'מעגלי צדק' הוקם בשנת 2004 על-ידי מספר פעילים חברתיים צעירים שמבקשים למצוא סינתזה בין יהדות לבין צדק חברתי. הם מתייחדים ממרבית הארגונים ה'יהודיים' האחרים בפעלתנות הנמרצת הנשקפת מכל פינה באתר החביב: מעורבות במאבקים חברתיים חשובים (סחר בנשים, עובדי קבלן…), מערכי פעילות ודפי לימוד לכל הגילאים וגם מאמרים וניירות עמדה קצרים ותמציתיים. אך גולת הכותרת היא פעילות שכבר זכתה להדים רבים – 'תו התקן החברתי'. יוזמה וולונטרית זו להענקת תו איכות לבתי עסק השומרים על זכויות עובדיהם ואשר מאפשרים נגישות לאנשים עם מוגבלויות (ולהסרתו מקום שבו הם סורחים), מבוססת על עקרון של naming ו-shaming כלפי עסקים סוררים – עניין מקובל ושכיח בקרב ארגונים חברתיים בארה"ב ובאירופה. זוהי, כמובן, יוזמה ברוכה, אך ראוי לזכור את מגבלותיה המבניות: ההסתמכות על כוחם של צרכנים כ'שוט' שערב להבטחת התנהגות נאותה מצד עסקים היא מאבק המסתמך על כוחות השוק, ואינו מתייחס, בדרך-כלל, להקשר הפוליטי; אף שהחשיבות של פעילות מסוג זה אינה זניחה – חרם צרכנים יכול לפגוע ברווחי העסקים, עלול להקשות על גיוס כוח אדם איכותי, ולעיתים אף להתניע רגולציה ממשלתית – הרי שמעצם טבעה, מדובר בפעילות חלקית ולא עקבית, ולא יכול להיות בה די כדי להניא עסקים מהתנהגותם הפוגענית; והרי בהנחה שהלקוחות לא 'יענישו' את העסק הסורר – האם עדיין צריך לאפשר לו לנצל את עובדיו? כדי שאכיפה אזרחית תהיה אפקטיבית באמת, עליה להיות מלווה בפיקוח ואכיפה הדוקים של חוקי העבודה, לצד מדיניות כלכלית תומכת-פיתוח. ובשביל שזה יקרה – צריך פוליטיקה. רעננות חיונית או חיוניות רעננה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.