חברה, גליון 18
http://www.sviva.net – באופן לא מפתיע, האתר של ארגון הגג המאגד 80 ארגונים סביבתיים בישראל, מעוטר בגוונים רבים של ירוק. ואולם, תמו הימים שבהם הפעולה הירוקה זוהתה אך ורק עם הגנה על השפירית והחמציצית, תפיסה שאיפשרה לשטרסלרים לחמוק מדיון בהשלכות החברתיות והסביבתיות ההרסניות של הניאו-ליברליזם. האתר משקף את המהפך המתמשך והמבורך שעברה המחשבה הסביבתית בישראל – מ"צרכנות" ל"אזרחות" [ראו מאמרו של אריה ונגר ב'חברה' מס' 13], אל ההכרה שצדק סביבתי [שמוגדר באתר כמצב שבו כל אדם, ללא קשר למוצאו, תרבותו או הכנסתו, ייהנה ממידה שווה של הגנה מפני סיכונים סביבתיים ומגישה שווה לתהליך קבלת ההחלטות לעיצובה של סביבה בריאה] וצדק חברתי חד הם. ולכן, בצד זכותו המתבקשת של כל אזרח לאוויר ומים נקיים, החזון הסביבתי המעודכן כולל גם זכאות לתחבורה ציבורית נוחה, למקורות תעסוקה ולחינוך שווה. עיקר חשיבותו של האתר נעוצה במאמרים ובניירות העמדה הבהירים בעניינים סביבתיים-חברתיים אקטואלים, שהוכנו על-ידי ארגונים שונים – הגבלת הגישה לפארקים ציבוריים, הקמת שכונות מגודרות, האפליה הסביבתית של הערבים בישראל ועוד. לקראת תקציב 2005 אף הוכנו ניירות עמדה המציעים אלטרנטיבות ראויות במשקפיים של הכלכלה הסביבתית. אין ספק, שיתוף הפעולה בין הארגונים הסביבתיים ושאר הארגונים החברתיים הוא בעל פוטנציאל עצום שעדין מחכה למימוש. ירוק זה יפה.
http://www.epinet.org/ – 'המכון למדיניות כלכלית' (EPI), שמבקש "להרחיב את הדיון הציבורי על אסטרטגיות להשגת כלכלה משגשגת והוגנת", הינו מכון מחקר מן הסוג שהיינו רוצים לראות רבים כמותו. ייחודו הוא בכך שהוא מתמקד במעמדות הביניים ובמעמדות הנמוכים העובדים בארה"ב שכן, כפי שנכתב באתר בצדק רב, בעידן התחרות הגלובלית שבו מעמיק אי-השוויון ושבו העבודה עוברת שינוי רדיקלי, חשוב יותר מתמיד שקולם של השכירים יישמע בדיון הכלכלי. באתר עשיר זה ששותפים לו מספר כלכלנים פרוגרסיביים בכירים, ניתן למצוא, בין השאר, מדריכים מקיפים מאוד בכמה סוגיות כלכליות-חברתיות בסיסיות (שכר מינימום, פנסיה, דמי אבטלה, שכר מחיה…); ניתוח מדוקדק ומעודכן של האינדיקטורים הכלכליים בארה"ב (שוק העבודה, צמיחה, שכר, סחר…); מאמרים וחומר רב בענייני דיומא (העלאת שכר המינימום, הפרטת הביטוח הלאומי…); ואפילו מחשבון מדהים לבחינת התקציב המשפחתי הנחוץ לקיום בכבוד בכל אחת ממדינות ארה"ב, אשר ממחיש את עומקו של העוני השורר בארה"ב – כשליש מהאוכלוסיה. זאת, בנוסף להוצאת כתב עת, ספרים, עריכת כנסים… בצד הקנאה הבלתי-נמנעת, ניתן, כמובן, להפיק מן האתר הזה המון מידע רלוונטי גם לתושבי המדינה ה-51. אוצר אמיתי.