Browsed by
חודש: נובמבר 2014

אחריות תאגידית זה גם לא לסייע בהעלמת מס (פורסם ב-24.11.14, The Marker)

אחריות תאגידית זה גם לא לסייע בהעלמת מס (פורסם ב-24.11.14, The Marker)

הקנסות העצומים, יותר מ–2 מיליארד שקל, שצפוי בנק לאומי לשלם בארה"ב בגין סיועו לאזרחים אמריקאים לחמוק מתשלומי מס, עוררו זעם ציבורי עצום. הזעם אינו נובע רק מעצם ההתנהגות הבעייתית של בנק גדול, אלא גם מהעובדה כי נושאי המשרה האחראים לכישלון האדיר הזה, ובראשם המנכ"לית לשעבר גליה מאור, לא ייפגעו ממנו בשל הכיסוי הביטוחי ששולם עבורם; וכן מכך שאת הקנס ישלם בפועל הציבור הרחב באמצעות כספי הפנסיה שלו. התבוננות נוספת בפרשה זו — כמו גם בקנס שמסתמן שיוטל בארה"ב על בנק…

Read More Read More

מיסוי הרעין ולא הטובין (פייסבוק שחרית, 16.11.14, ביחד עם ד"ר ליה אטינגר)

מיסוי הרעין ולא הטובין (פייסבוק שחרית, 16.11.14, ביחד עם ד"ר ליה אטינגר)

משטר המיסוי הוא כלי להכוונת הפעילות החברתית היצרנית, וניתן להשתמש גם בו להגדלת השגשוג האנושי ולצמצום הפערים. כך, מיסוי גבוה על רווחי הון, מס על משכורות ענק ומאבק במקלטי המס ובתכנוני המס האגרסיביים הם כולם כלים לדמוקרטיזציה של הכלכלה. בנוסף, אם אמנם מסים מקטינים פעילות כלכלית – הרי שרצוי להשית אותם על פעילויות שאנו מעוניינים להקטין את היקפן כמו שימוש קבוע בעובדים זמניים או פליטת מזהמים. גם הפיכת מע"מ להדרגתי – ביטול המע"מ על מוצרים בסיסיים (ולא רק על דיור)…

Read More Read More

רבין וערביי ישראל (פייסבוק שחרית, 4.11.2014)

רבין וערביי ישראל (פייסבוק שחרית, 4.11.2014)

יצחק רבין, הציוני הקשוח, היה הראשון שהחל להפוך את אזרחותם של ערביי ישראל לרלוונטית, בכך שהתחיל לצקת תוכן לכל אחת מארבע הרגליים שמרכיבות אותה: השלום (אוסלו), השוויון (ביטול קצבאות יוצאי צבא), ההכרה (באפליה התקציבית) והלגיטימציה (הסתייעות בגוש חוסם). כמובן שעד לשותפות האזרחית המלאה עוד נותרה דרך לא קצרה – שותפות בממשלה, שוויון תקציבי והשקעה בתשתיות, הכרה בסבל הנכבה וכמובן הסכם הקבע עם הפלסטינים – ובכל זאת, ערביי ישראל מתגעגעים לרבין. אבל רבין נרצח, כידוע. כמובן שאין שום הצדקה או מחילה…

Read More Read More

דלק וכיל הם לא אדוני המשק (פורסם ב-The Marker, 2.11.14)

דלק וכיל הם לא אדוני המשק (פורסם ב-The Marker, 2.11.14)

פרסום מסקנות ועדת ששינסקי 2 בנוגע לתמלוגים מאוצרות הטבע, שמהם עולה כי כיל הצליחה לרככן לטובתה באופן משמעותי, וחשיפת הפרוטוקולים שהעידו על העמדה האדנותית של ראשי דלק ונובל אנרג'י כלפי הרשות להגבלים עסקיים – הם ביטוי מזוקק למה שמכונה בספרות "עוצמה תאגידית". התמודדות עם העמדה הבעייתית הזאת יכולה להיעשות הן באמצעות חיזוק הכוחות שמהווים משקל־נגד לבעלי ההון והן באמצעות הגברת השקיפות. התפישה המקובלת במחוזותינו היא שהכרעה בעניינים חברתיים וערכיים בדמוקרטיה מסורה לפוליטיקאים, ולא לאנשי עסקים. הפוליטיקה נתפשת כתחום שבו האינטרסים…

Read More Read More