לקט קריאה

לקט קריאה

ב”דה מארקר” היה ראיון מרתק עם יואל ליפשיץ, סמנכ”ל קופות חולים במשרד הבריאות. הנה פנינה אחת:

“מה עדיף, שלאף אחד לא יהיו תרופות?” אומר ליפשיץ. “האם אנחנו אמורים לפעול לפי שיטה סוציאליסטית מלאה, הכל או לא כלום? בסופו של דבר זו שאלה של פילוסופיה. אפשר להגיד שבזה שאתה מאפשר לקופות החולים להכניס לביטוחים המשלימים שלהן תרופות מצילות חיים אתה פוגע בעניים, אבל מצד שני אפשר גם לומר שכך אתה מקרב 70% מהאוכלוסייה לתרופות שהמדינה החליטה במודע לא לספק בשנים הקרובות בגלל מגבלת תקציב. לדעתי אנחנו דווקא מקרבים את השוויון, כי תמורת סכום לא גבוה מאפשרים כאן להרבה מאוד אנשים לקבל תרופות מצילות חיים“.

זה מה שקורה כשהבריאות הופכת מזכות לסחורה בשוק.

חשבתם שעוני ופערים זה רע? חשבתם שבחברה צודקת ראוי למגר את העוני?

תחשבו שוב.

זוכרים את אנתוני גידנס, ההוא מ”הדרך השלישית” הזכורה לא כל-כך לטוב?

ראיון עימו מביא תובנות כמעט “סקנדינביות” לגבי מה שדרש היום כדי לצמצם את הפערים בבריטניה.

מתחרטים, אנתוני? אולי כדאי שאהוד ברק – שהכריח את שריו לקרוא את ספרו המקורי של גידנס – יקרא גם את זה.

ובפעם הבאה שאתם קוראים שבחים על כישוריהם העסקיים המופלאים של גאידמאק ושל לבייב, תזכרו שאת הונם הגדול הם התחילו לעשות כאן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *