(פייסבוק שחרית, 14.10.13)

(פייסבוק שחרית, 14.10.13)

הרשויות המקומיות בישראל מצטיינות בהכנה למצבי חירום. רגע לפני פרוץ הסכנה התורנית, הן יודעות לאוורר מקלטים וחדרי ביטחון, לתרגל תלמידים (הבת שלי, בכיתה ו', אחראית על כל כיתה ג1 במקרה של רעידת אדמה!) וליידע את התושבים. להתכונן מראש זה חשוב, כמובן, אבל מה לגבי עיתות שגרה? מה קורה אז לפעלתנות וליעילות של הנבחרים העירוניים שלנו? הנה רעיון אחד, בחינם: מדוע שעיריות לא יעמידו, באופן קבוע, לרשות התושבים שלהן את המבנים הציבוריים במהלך השעות – הרבות – שבהן הם עומדים ריקים? מתנ"סים, למשל, הפעילים בעיקר בשעות אחרי הצהריים, יכולים לשמש בשעות הבוקר כמקום מפגש לקשישים או להורים וילדים בחופשת לידה; בשעות הערב ניתן לקיים שם הרצאות ושיעורים לקהל הרחב; והמחסנים וחדרי השירות במקום יכולים לסייע באכסון סחורות של קואופרטיבי מזון הצצים באחרונה בערים רבות. לצד המתנ"סים ניתן להסב מבנים ציבוריים נטושים, וישנם לא מעטים כאלה, למרכזים שכונתיים למשל למען מוזיקאים ובני נוער חובבי מוזיקה שישתמשו במבנה כאולפן הקלטה, תלמידי בתי הספר שיעבדו בגינה הקהילתית שתוקם על גג הבניין, ומניין שוויוני שיערוך במבנה תפילות משותפות לנשים וגברים. אפשר לחשוב גם נועז יותר ומלהיב יותר (זה קיים במקומות אחרים בעולם!): חללים ציבוריים יושכרו במחיר סמלי לתושבים המעוניינים לערוך אירועים אישיים וציבוריים. כך כולם מרוויחים: שימוש במבנים הציבוריים מחזק את השכונות והקהילות, הוא גם כמעט ולא כרוך בעלויות, ומבטא היטב את הרעיון והמהות של מבנה *ציבורי* והוא מוזיל משמעותית את יוקר המחייה של תושבים רבים. לא?!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *