פוסט שני בנושא פרסום התרגום לספרו של קרל פולני "התמורה הגדולה" (פייסבוק שחרית)

פוסט שני בנושא פרסום התרגום לספרו של קרל פולני "התמורה הגדולה" (פייסבוק שחרית)

אחד המושגים המקוריים ביותר שהציע פולני היה "התנועה הכפולה": הניסיון להעמיק את אחיזת כלכלת השוק מייצר תמיד תגובת-נגד חברתית. לטענתו, החלת ההגיון השוקי על יותר ויותר תחומי חיים אינו בר-קיימא לאורך זמן והוא עלול להוביל להתמוטטות החברה האנושית והסביבה הטבעית. אל מול הסכנה הזו מתגוננת החברה באופן ספונטני באמצעות מדיניות של התערבות בכלכלה כדי להפחית את הנזק האנושי, החברתי והסביבתי הכרוך בהפיכת החברה לחברת שוק. דוגמאות היסטוריות להתגוננות הזו – חקיקת עבודה; הטלת מכסים; הופעתם של איגודי עובדים; אסדרה סביבתית; הקמת בנקים מרכזיים; והשיא – בניית מוסדות מדינת הרווחה, במיוחד בתחומי הבריאות והחינוך. במידה רבה, הפופוליזם העכשווי הוא תגובת הנגד של זמננו: אל מול תהליכים דרמטיים ומערערים כמו משבר אקלים, התמוטטות פיננסית (ב-2008), התעצמות תאגידית חסרת-תקדים, אי-שוויון מחריף והולך (המאיון העליון של האנושות מחזיק בידיו עושר כפול מזה שמחזיקים בידיהם כל תשעת העשירונים התחתונים, המונים 6.9 מיליארד אנשים) וגלובליזציה כלכלית ותרבותית שהגבירה את השסע בין האליטות לבין המעמדות העממיים שנותרו מאחור – אנו עדים להופעתה הספונטנית של תנועה להגנה חברתית. עליית טראמפ וסנדרס שהתנגדו למדיניות הסחר החופשי, הברקזיט, המחאות החברתיות בכל רחבי העולם (כדוגמת האביב הערבי, מחאת רוטשילד ואוקיופי וול-סטריט) – כל התופעות הללו הן בבחינת תגובת-נגד פופוליסטית לתהליכי הגלובליזציה שניסו לנתק כליל את השוק מן החברה. פולני טען שאינטרסים מעמדיים הם חברתיים – יוקרה, ביטחון, הכרה, יציבות – לא פחות, ואולי אף יותר, ממה שהם כלכליים. הנה לנו תשובה אפשרית לתהייה מדוע המעמדות העממיים מצביעים לכאורה בניגוד לאינטרס החומרי שלהם. היא גם מאפשרת לנו להשתחרר מהסבר "התודעה הכוזבת" הבעייתי והמתנשא, ולהכיר ביכולתם של בני האדם לשפוט בעצמם מה טוב עבורם.אכן, היבטים רבים של תנועת הנגד הפופוליסטית – הסמכותנות, השיח המפלג, עליית הפייק ניוז – מעוררים דאגה, ומעלים על הדעת את הניתוח שהציע פולני בעניין התמוטטות הסדר הדמוקרטי בתקופה שבין שתי מלחמות העולם. עם זאת, ניתן לתעל את הזעם המוסרי, בעיקר בקרב הדור הצעיר, לכיוונן של פרקטיקות מעשיות וחלופות רעיוניות – שמתחילות לצמוח – לשליטתו חסרת המצרים של הגיון השוק. מצב דברים זה הוא מה שניתן לכנות "רגע פולני", והוא עשוי להוביל, בסופו של דבר, למציאת השילוב הדמוקרטי הראוי בין המדינה והחברה לבין השוק , שילוב שהוא חיוני לכינונו של סדר חברתי יציב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *