פוסט שלישי בנושא פרסום התרגום לספרו של קרל פולני "התמורה הגדולה" (פייסבוק שחרית)

פוסט שלישי בנושא פרסום התרגום לספרו של קרל פולני "התמורה הגדולה" (פייסבוק שחרית)

לדעת פולני, "שוק חופשי" הוא מיתוס, או במילותיו – "אוטופיה גמורה". מוסד השוק היה תמיד תולדה של החלטה מודעת של המדינה, ושל פעולתם של המוסדות הפוליטיים החותרים למימושה. התמורה הגדולה עוסק בהופעת הכלכלה הקפיטליסטית ובהתפוררות ההסדרים החברתיים שעד אז, ולמעשה לאורך ההיסטוריה כולה, ריסנו את התנהלות החיים הכלכליים באמצעות הכפפתם למוסדות ולנורמות חברתיים, משפטיים, קהילתיים, דתיים ותרבותיים. מניעים כמו סטטוס, הדדיות או קִרבה משפחתית ניצבו תמיד מעל מניע הרווח והכפיפו אותו לשיקולים רחבים יותר, חברתיים ואישיים. למעשה, כל שוק נשען הן על ערכים (הגינות, אמון וכיבוד התחייבויות), הן על בריאות הציבור (כפי שהוכיח משבר הקורונה) והן על עצם קיומו של הטבע (כפי שממחיש משבר האקלים). בלעדיהם אין לו תקומה.

הניסיון לכונן "שוק חופשי", מראה פולני, הוא תופעה היסטורית חסרת תקדים שיצרה הבחנה בין הספֶרה הכלכלית, הנשלטת אך ורק על ידי מנגנון המחירים וחוקי הביקוש וההיצע, לבין הספֶרה החברתית וההגיונות המנחים אותה. הבחנה זו התבססה על ההנחה שכל התערבות – שאפשר לכנותה "פוליטית", "חברתית" ואף "דמוקרטית" – משבשת את הוויסות העצמי של השוק, ולכן אין לאפשרה (זו "היד הנעלמה"). התוצאה, כדברי פולני היא ש"במקום שהכלכלה תהיה משוקעת ביחסים החברתיים, היחסים החברתיים משוקעים במערכת הכלכלית" (עמ' 61).

השינוי החברתי הגדול הזה התאפשר, לדעת פולני, בין השאר על רקע שינויי עומק חברתיים ורעיוניים שחולל הקפיטליזם ביחסי הגומלין שבין המוסר לבין הכלכלה, ובמיוחד תוצאה של המעבר מתפיסה הומניסטית לתפיסה ביולוגית חייתית, המעמידה את האנושות אך ורק על יצר ההישרדות ועל תאוות בצע. תפיסה זו עיצבה, במידה רבה, את מדע הכלכלה הקלאסי ואת תפיסותיו האינדיווידואליסטיות והתועלתניות, תוך קבלת העוני ואי-השוויון החברתי כתופעות "טבעיות" ואף חיוניות לשם הגברת העושר החברתי. זאת, בניגוד לתפיסותיו ההומניסטיות והאנטי-תועלתניות של פולני שעבורו – וכפי שהראה, זו היתה תפיסה שרווחה כבר בחברות פרימטיביות – כל אדם הוא עולם ומלואו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *