(פוסט שחרית, 27.5.14)

(פוסט שחרית, 27.5.14)

הסוציולוג הגרמני אולריך בק, אחד ההוגים המשפיעים בדורנו, מציג בספר הזה טענה מרתקת: מרבית הבעיות האנושיות הדוחקות של זמננו – משבר האקלים, אי-השוויון העולמי, הגירה, טרור… – חוצות את הגבולות הלאומיים, והחיפוש אחר פתרונות ברמת המדינה והממשלה מוביל לחוסר מעש.

המציאות בפתח המאה ה-21 היא קוסמופוליטית, ולכן עלינו "להחליף דיסקט": לאומיות היא מושג "זומבי" וההצמדות לו מונעת מאיתנו לדמיין – ולממש – נקודות מבט חלופיות, המתחייבות מן העידן הקוסמופוליטי. ב"חברת הסיכון העולמית" (עוד מושג של בק) שבה אנו חיים, ניתן לפתור בעיות לאומיות רק באמצעות שיתוף פעולה חוצה לאומים בין כלל השחקנים בפוליטיקה העולמית – מדינות אך גם תאגידי ענק, ארגוני חברה אזרחית וארגונים על-לאומיים.

תובנה זו רואה ביחסי התלות ההדדית – הכלכלית, הסביבתית והתרבותית – בין בני-האדם את הבסיס לקיום האנושי בימינו, ומציפה אל פני השטח גם מימד מוסרי חשוב: בהיות כולנו בני אותה פלנטה, למעשינו הלוקאליים יכולה להיות השפעה גלובלית. בק מכיר בכך שמדינות הלאום לא תעלמנה מהנוף כל-כך מהר – אך הוא מצדד בעמדה של "גם-וגם": לדידו, העובדה שאנו משוקעים בתוך המצב הקוסמופוליטי מאפשרת לנו לחוש, בעת ובעונה אחת, הן כאזרחי הלאום והן כאזרחי העולם באופן המאפשר לעקוף את הנטייה להתכנסות עצמית בסדר היום הלאומי.

אכן, מותר לתהות האם ועד כמה לאידיאל הקוסמופוליטי יכול להיות כוח פוליטי מגייס, בעיקר בקרב חברות מסורתיות שבהן זהותו העצמית של הפרט נטועה בתוך המערכת הקהילתית. אך בתקופה שבה הלאומנות מרימה ראש בכל עבר (ע"ע הבחירות לפרלמנט האירופי כדוגמא אקטואלית מדאיגה), ספרו של בק מציע לנו נקודת מבט רעננה שמבליטה את הממשות הקוסמופוליטית שבה אנו חיים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.