יש לי שלושה ילדים. כולם אהובים, כולם חכמים, כולם נבונים, כולם יודעים את התורה. תודה לאל. עם צאתו לאור של התרגום הראשון בעברית של "התמורה הגדולה", ספרו הקלאסי של קרל פולני, אני מרגיש שכמעט נולד לי תינוק רביעי, אף שבמקרה זה מדובר בהריון ארוך במיוחד.

אל הספר התוודעתי לפני למעלה מ-15 שנה עת ניהלתי, ביחד עם חברי רן רביב, את המדרשה למחשבה חברתית-כלכלית שפעלה במסגרת עמותת "קהילה", ליד קיבוץ תמוז בבית שמש ושבה עסקנו הגות כלכלית וחברתית ובמקומה בחיי היומיום של אזרחים סקרנים שלמדו אצלנו. רן סיפר לי אז על הגותו של פולני ופגשתי לראשונה מקרוב מושגים מרתקים ועשירים כמו "התנועה הכפולה" ו"הסחורות הפיקטיביות". מאז, החל להתגלגל הרעיון לתרגם את הספר לעברית ולהעשיר את השיח הכלכלי-חברתי הישראלי. התדפקתי על דלתותיהן של ארבע הוצאות ספרים ולמרות העניין הרב שהן גילו בהגותו של פולני, עלו מיד הקשיים: עלויות ההפקה הגבוהות, הצורך בתרגום מדעי יקר והמצב הקשה של תעשיית המו"לות. הרעיון נאלץ לחזור למגירות.

המפגש עם אילון שוורץ וההצטרפות שלי להרפתקה של הקמת מכון שחרית העניקו תנופה מחודשת ליוזמה. אילון "נדלק" אף הוא על פולני וכעת כבר היה לי שותף עתיר ידע וניסיון, עם רוח גבית ארגונית מאחוריו. גם הפעם, זה לא היה פשוט ורעיונות לשיתופי פעולה עלו וירדו, אלא שלבסוף הגיע החיבור עם מכון ון-ליר בירושלים (והוצאת הקיבוץ המאוחד השותפה לה) בראשות פרופ' שי לביא. רצון – יש. כסף (פחות או יותר) – יש. נותר רק לרכוש את זכויות התרגום.

התכתבות מרגשת ולבבית עם פרופ' קרי פולני, כלכלנית מוערכת ובתו היחידה של קרל, ילידת 1923 שבמהלכה הסתבר שגוף נוסף ביקש אף הוא לרכוש את הזכויות! גייסנו את מיטב יכולות השכנוע שלנו ו…זה עבד! נותר עוד "פינג פונג" מתיש לגבי סעיפים קטנים בחוזה אך השורה התחתונה הלא תיאמן היתה – "התמורה הגדולה" יתפרסם בעברית עד סוף שנת 2020. חלום גדול שמתגשם, כשכבונוס זכיתי לכתוב את אחרית הדבר לספר. העבודה על הוצאת ספר מונומנטלי כזה היתה אדירה, ועל הביצוע המושלם שלה מגיעות תודות רבות למתרגמת שונמית ליפשיץ, לעורך המדעי פרופ' מיכאל זכים, לעורכת התרגום רונית טפיירו, למפיקה האחראית יונה רצון וכמובן לד"ר טל כוכבי, המנהלת והעורכת הראשית של הוצאת מכון ון ליר.

אחרי כל זה, השמיים הם הגבול. אני מלא תקווה שהגותו המבריקה של פולני תצליח לעורר שיח ציבורי ותעניק לנו כלים להבנה ולחשיבה על הכלכלה הפוליטית הבעייתית שלנו ועל חלופות אנושיות וטובות יותר.