על פרשת "ישראל ביתנו" (פייסבוק שחרית, 25.12.2014)
מה ניתן ללמוד מפרשת "ישראל ביתנו" מלבד תחושת הקבס הציבורית ש"כולם מושחתים"? לפחות שני דברים:
1. תהליכי ההפרטה של השירות הציבורי נושאים בחובם פוטנציאל הרסני – לא רק בגלל אובדן "הזכרון המוסדי" של השירות והגברת התלות בגופים פרטיים אלא גם ובעיקר בגלל ריבוי המכרזים וההתקשרויות עם עמותות ותאגידים שמרחיבים את הפתחים שדרכם מחלחלת השחיתות.
2. התפשטות השחיתות מרסקת את האמון החברתי שעומד בבסיס המדינה המודרנית – הוא מה שגורם לנו לשלם מיסים והוא זה שמאפשר סולידריות בין קבוצות חברתיות שונות. בהעדר אמון שכזה, האינטרסים המגזרים גוברים והחיפוש אחר הטוב המשותף מתפוגג.
משהו לחשוב עליו ביום הבוחר/ת.