במאמרה הנושא את הכותרת "החרדים מנצלים לרעה את מדינת הרווחה", טוענת עיתונאית TheMarker Online, מירב ארלוזורוב, כי תנאי הקבלה למעונות היום המסובסדים של משרד הכלכלה והתעשייה מנוצלים לרעה בידי הציבור החרדי.
הטענה העיקרית היא כי המודל, שנועד במקור לעודד יציאת נשים חלשות לעבודה (לאור ההנחה כי הגברים הם המפרנסים הראשיים בלאו הכי), מיטיב, באופן לא הוגן, עם המשפחות החרדיות – שבהן לרוב האישה היא המפרנסת היחידה, והגבר לומד בכולל. "באופן פרדוקסלי, דווקא העובדה שהגברים לא עובדים והכנסת המשפחה היא לפיכך נמוכה מאוד, נותנת למשפחות החרדיות עדיפות בקבלה למעונות על פני משפחות עניות שבהן שני בני הזוג עובדים", כותבת ארלוזורוב. בהמשך היא מוסיפה: "המקרה של מעונות היום ממחיש בצורה הכעורה ביותר את הניצול לרעה של החרדים את מערכת הרווחה הישראלית. ילדי החרדים זכאים לקבל הטבות מהמדינה, אבל הם זכאים לכך רק בגלל שההורים שלהם בחרו להיות עניים בכך שהם בחרו שלא לעבוד. המעגל השוטה שבו ככל שהחרדים הם עניים יותר, כך מנגנוני מדינת הרווחה נקראים לסייע להם יותר, וכך החרדים מסתמכים יותר על מדינת הרווחה כדי להישאר מובטלים ועניים — מגיע במקרה של מעונות היום לשפל המדרגה…"
*
במאמר תגובה למאמרה של ארלוזורוב, שפרסמה בשבוע שעבר יערה שילה, חברה בוועדת ההיגוי של הקואליציה לחינוך מלידה, היא מדגימה באופן מחוכם כיצד בכל זאת ניתן לשנות את המיסגור של סוגיה חברתית-כלכלית משפה של מחלוקת חרדית-חילונית לשפה של טוב משותף:
"הבעיה האמיתית אינה נעוצה ביציאת האבות החרדים לעבודה, אלא בכך שישראל אינה מדינת רווחה, ולרוב האוכלוסייה אין מעונות. בחברה החרדית המחסור במעונות קשה שבעתיים, והיא זאת שמופלית לרעה. לכן המושג "מדינת הרווחה", שהופיע בשפע במאמרה של ארלוזורוב, היה מוזר במיוחד. מדינות רווחה אמיתיות מספקות שירות כזה בצורה אוניברסלית ומוזלת לכל החברה. הכותבת דווקא מעדיפה מדינת רווחה סלקטיבית, שגוזלת ואינה תומכת, במקום לקרוא לזכותם של כל ההורים – ללא צורך במבחני הכנסה – לחינוך חינם לילדים לפני גיל שלוש", כותבת שילה.
*
לדעתנו, הרחבת הנגישות של משפחות חרדיות לקבלת שרותי מעונות יום מסובסדים היא צעד בכיוון הפיכת ההשקעה המדינתית בגיל הרך לאוניברסלית, עניין שלפי כל המחקרים מגדיל את סיכויי הפעוטות – אפילו אם הם חרדים – לממש את כישוריהם, אך גם מסייע לקידום הרווחה החברתית הכללית (הפחתת התלות בתכניות רווחה, צמצום פשיעה). הכלכלן חתן פרס נובל פרופ' ג'יימס היקמן James Heckman אף הראה כי מדובר במהלך שהוא גם יעיל כלכלית – ההחזר על כל שקל שמושקע בראשית החיים גדול בהרבה משקל שיושקע בחינוך בית-ספרי ואפילו בגני החובה.
כפי שכותבת שילה – "במקום לנהל שיח על פרזיטיות חרדית שמלבה שנאה, הבה נקדם שיח אחר, העוסק בבעיות האמיתיות".
***