הפופוליזם דווקא חשוב לדמוקרטיה (תגובה ב"הארץ – ספרים", 21.5.2021)

הפופוליזם דווקא חשוב לדמוקרטיה (תגובה ב"הארץ – ספרים", 21.5.2021)

דני גוטוויין כתב ביקורת מעניינת ומקיפה על ספרו של קרל פולני "התמורה הגדולה" ("ספרים", 30.4), כראוי לחשיבותו הרבה של הספר. כמי שכתב את אחרית הדבר לספר, אני מסכים עם מרבית הניתוח שלו, אולם חשוב לי להצביע על פרשנותו החלקית לתופעת הפופוליזם ולניתוחה בהקשר של תזת "התנועה הכפולה" שמציע פולני.

גוטוויין מתאר את הפופוליזם כדרכו של הניאו־ליברליזם לשמר את עצמו ומציין כ"טעות רווחת" את ההשוואה שנעשית בשיח הציבורי בין הפופוליזם למדינת הרווחה שמציע הסוציאליזם. מקור הטעות נובע בעיניו מכך שהן הפופוליזם והן הסוציאליזם מתייחסים אמנם למצוקותיו של הפרקריאט — מעמד העובדים הפגיע — אך הפתרונות שהם מציגים למצוקות הללו מנוגדים. אלא שניתוח זה מספק פריזמה מצומצמת מזו שהציע פולני להבנת התופעה הפופוליסטית.

כפי שמציין גוטוויין, אחד המושגים המקוריים בספר של פולני היה "התנועה הכפולה" — הטענה שהניסיון להעמיק את אחיזתה של כלכלת השוק מייצר תמיד תגובת־נגד חברתית ספונטנית. זאת, מכיוון שהרחבת ההחלה של היגיון השוק אינה בת קיימא לאורך זמן, והיא עלולה להביא להתמוטטות החברה האנושית והסביבה הטבעית. התגוננות החברה נעשית באמצעות מדיניות של התערבות בכלכלה, שנועדה להפחית ולמתן את הנזקים הכרוכים בהפיכת החברה לחברת שוק "חופשי". דוגמאות להתגוננות הזאת כוללות חקיקת עבודה; הטלת מכסים; אסדרה סביבתית; הקמת בנקים מרכזיים; וכמובן — הקמתה של מדינת הרווחה.

"התנועה הכפולה" מתרחשת שוב לנגד עינינו, ומכאן חיוניותו העכשווית של ניתוחו של פולני. לנוכח תהליכים דרמטיים ומערערים — משבר האקלים, מגפת הקורונה, התמוטטות פיננסית (ב–2008), התעצמות תאגידית חסרת תקדים, אי־שוויון מחריף והולך — אנו עדים זה כמה שנים להופעתה הספונטנית של תנועה להגנה חברתית בדמותו של הפופוליזם. עליית דונלד טראמפ וברני סנדרס, שהתנגדו למדיניות הסחר החופשי, הברקזיט ואפילו המחאות החברתיות ברחבי העולם, בהן האביב הערבי, מחאת רוטשילד ו"כיבוש וול סטריט" — כל התופעות הללו הן בבחינת תגובת־נגד לתהליכי הגלובליזציה, שניסו לנתק כליל את השוק מהחברה.

היבטים רבים של תנועת־הנגד הפופוליסטית, בהם הסמכותנות, השיח המפלג ועליית הפייק ניוז, מעוררים דאגה ומעלים על הדעת את הניתוח שהציע פולני, ושעליו מצביע גוטוויין, בעניין התמוטטות הסדר הדמוקרטי ועליית הפשיזם. עם זאת, ניתוח מעמיק יותר של התופעה מחייב מבט אמפתי המבליט גם את הערך הרב הטמון בביקורתה על הדמוקרטיה הליברלית. זאת, על רקע הגלובליזציה הניאו־ליברלית שהותירה רבים מאחור, התפשטותם של הליברליזם התרבותי והתפישות האינדיבידואליסטיות שאותן הוא מקדם וכן משבר הייצוג ומשבר האמון הפוקדים את הדמוקרטיות הליברליות על רקע נטיותיהן הפורמליסטיות והטכנוקרטיות, המקשים על מימוש רעיון ריבונות העם. גם העובדה שהתומכים העיקריים בתנועות הפופוליסטיות הם המעמדות העממיים ה"שקופים" מחייבת מבקרים משמאל להתייחסות רצינית לתופעה (מה גם שבאופן היסטורי קיימות גם גרסאות של פופוליזם שמאלי). במובנים מסוימים, יכולתו של נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, לקדם מדיניות כלכלית המרחיבה מחדש את תפקיד המדינה בשוק חבה, בין השאר, חוב לנסיגתו של ממשל טראמפ הפופוליסטי ממדיניות הסחר החופשי, שעירערה הנחות יסוד שעליהן נשענה המדיניות החברתית־כלכלית בעשורים האחרונים.

ביחס לישראל מציין גוטוויין שהסיבה לתמיכת המעמדות הנמוכים בביביזם כגרסה הישראלית של הפופוליזם היא מנגנוני התמיכה והפיצוי המגזריים (חרדים, מתנחלים) שמספק להם הימין, בניגוד לשמאל שתומכיו מתנגדים — למרות מחויבות הצהרתית למדינת הרווחה — להעמקת התמיכה במערכות הציבוריות. ואולם, הניתוח המטריאליסטי (והנכון) הזה של הפוליטיקה אינו מספיק כדי להסביר את האיום שהשיח הליברלי והסוציאל־דמוקרטיה, שהיא חלק ממנו, מעמידים בפני הזהות של המעמדות העממיים.

גם כאן, פולני מיטיב לנסח את הדברים: לדבריו, אינטרסים מעמדיים הם חברתיים — יוקרה, ביטחון, הכרה, יציבות — לא פחות, ואולי אפילו יותר, ממה שהם כלכליים. מכאן שהתפישה כאילו די באימוץ מדיניות רווחה מיטיבה יותר כדי להסיט את המצביעים לכיוונים ליברליים יותר מתעלמת מהצורך בהכרה זהותית ובהגנה עליה, שחשובות לא פחות מאינטרס חומרי מיידי. כפי שאמר מייסד ה"בלו לייבור" הבריטי (זרם של סוציאליזם שמרני במפלגת הלייבור), מוריס גלסמאן, בהרצאה שנשא במכון ון ליר בירושלים ב–2018: "המסקנות הן פרדוקסליות: כדי לבנות פוליטיקה דמוקרטית רדיקלית עלינו להיות שמרניים יותר. כדי לגאול את האזרחות עלינו לכרות בריתות עם האמונה. הבסיס למודרניזציה הוא התחדשותה של המסורת. הפופוליזם הוא התקווה הטובה ביותר בעבור הדמוקרטיה".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *