חוק "הרווחים הכלואים", שנדון בימים אלו בוועדת הכספים של הכנסת, מבקש להעניק הטבת מס בשיעור של מיליארדי (ואולי אף עשרות מיליארדי) שקלים לשורה של תאגידי ענק בגין רווחים שנצברו במהלך השנים ולא שולם עליהם מס. בעת שראש הממשלה ושר האוצר מכריזים מעל לכל במה על "בור" תקציבי המחייב העלאת מיסים, בעיקר על השכבות החלשות ועל מעמד הביניים. אין פלא שח"כ זהבה גלאון החליטה להשיק קמפיין אינטרנטי היוצא חוצץ נגד החוק החדש. אלא שכאן ניצב בפניה מחסום מפתיע: חברת גוגל ישראל סירבה להשיק את הקמפיין בטענה כי מדובר ב"נושא רגיש". זוהי החלטה מטרידה ביותר.
בעבר הלא רחוק נחשבה גוגל למקדמת ההגנה על חופש הביטוי באינטרנט. זכור לטובה המאבק הנחרץ שניהלה החברה מול ממשלת סין שביקשה לצנזר מילים "מסוכנות" מתוצאות החיפוש בגוגל. אלא שהחברה, שהמוטו הידוע שלה הוא Do no evil, בחרה לנקוט צעד שכל כולו הגבלה חריפה של חופש הביטוי הפוליטי. החלטתה להפעיל מנגנונים למניעת ביטויים ורעיונות אשר לדעתה נופלים תחת הקטגוריה "נושאים רגישים"- אותה היא קבעה- הופכת אותה למעשה לצנזור הראשי בזירת האינטרנט. כשחקן חשוב ביותר בשוק הפרסום ברשתגוגל שולטת למעשה על אחת הבמות החשובות של המרחב הציבורי, אך בהיעדר רגולציה, גוגל גם כותבת את הכללים, גם מפרשת אותם וגם אוכפת אותם. כל זאת, אף מבלי לנהוג בשקיפות ולפרסם את אמות המידה על פיהם יסווג נושא כ'רגיש' אם לאו.
בעולם הולכת ומשתרשת התפיסה לפיה אף אם האחריות הראשית על הגנה על זכויות האדם מוטלת על המדינה, גם לתאגידים – לאור כוחם המתעצם והשפעתם הגוברת על חיינו – יש מחויבויות בתחום כיבוד זכויות האדם. בדומה לחברות אוטובוסים שעל אף היותן חברות פרטיות, אינן רשאיות להדיר נשים משלטי הפרסומות על גבי האוטובוסים שלהן, גם גוגל, המספקת שירות חיוני לציבור, אינה רשאית לפגוע באמצעותו בחופש הביטוי בזירה הציבורית. למעשה, גוגל ממלאת תפקיד ציבורי, ומכאן שיש להחיל עליה עקרונות יסוד של המשפט הציבורי כמו שקיפות, זכות גישה ואובייקטיביות. יתרה מזו, חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000, אוסר באופן גורף, גם על חברות פרטיות, להפלות במתן שירותים ציבוריים בתחומים שונים, ובהם תחום התקשורת, וזאת בגין שורה של מניעים ובהם "השקפה" או "השתייכות פוליטית".
טענתה של גוגל כי מדובר ב"נושא רגיש" מתמיהה, שכן לא אחת היא פרסמה קמפיינים בנושאים שנויים במחלוקת ציבורית כמו נישואין אזרחיים או נישואין חד מיניים, אשר אף הם מזוהים לא אחת עם מפלגה זו או אחרת. מכאן, שאת ההסבר להחלטתה יש לחפש אולי במקום אחר: גוגל ידועה בעולם כחברה שמצליחה, באופן שיטתי, לנהוג בצורה חסרת אחריות חברתית ולמזער את תשלומי המס שלה. רק לאחרונה פורסם כי בעזרת תכנוני מס אגרסיביים, היא שילמה בבריטניה מס בשיעור אפסי של 1.5% על רווחי העתק שלה. יתרה מכך, מבדיקה שנערכה לפני כשנה, עלה כי חברת גוגל ישראל אינה משלמת כלל מסים בארץ, וזאת על אף שהכנסותיה בשנת 2009 היו למעלה מ- 160 מיליון דולר. ברור אפוא שקמפיין היוצא נגד הטבות מס המוענקות לתאגידים רב-לאומיים הוא סוגיה "רגישה" מבחינת גוגל. אך זו, כמובן, אינה יכולה להיות סיבה מספקת להימנע מלפרסמו. גוגל שולטת, כמאמרו של אהרן ברק, על האוויר הדרוש לנשימתה של הדמוקרטיה. הדין הקיים, כמו גם האחריות התאגידית, מחייבים אותה לאפשר חופש ביטוי מירבי.